הטלטלה האירוויזיונית נמשכת: תאגיד השידור ההולנדי AVROTROS הודיע היום (שישי) כי הולנד לא תשתתף באירוויזיון 2026 אם ישראל תורשה להמשיך ולהיות חלק מהתחרות.
בהצהרה חריפה נמסר כי השתתפות ישראל "אינה ניתנת להצדקה לנוכח הסבל האנושי הקשה בעזה והפגיעה החמורה בחופש העיתונות", וכי המהלך של איגוד השידור האירופי לאפשר לה להשתתף "סותר את ערכי היסוד שעליהם נוסדה התחרותף שלום, שוויון וכבוד".
בהודעת התאגיד ההולנדי נכתב כי "תחרות האירוויזיון נוסדה בשנת 1956 כדי לאחד אנשים לאחר תקופה של פילוג עמוק ומלחמה. מאז ועד היום, המוזיקה עומדת במרכז אופייה המאחד, עם ערכי היסוד של שלום, שוויון וכבוד". אלא שלדבריהם, "לא ניתן עוד להצדיק את השתתפותה של ישראל במצב הנוכחי, לנוכח הסבל האנושי החמור בעזה". עוד הדגישו ב-AVROTROS כי הם "מודאגים מאוד מהפרה חמורה של חופש העיתונות: ההדרה המכוונת של דיווח בינלאומי עצמאי והמספר הרב של עיתונאים שנהרגו".
בהולנד אף האשימו את ישראל ב"התערבות ממשלתית" במהדורה האחרונה של האירוויזיון: "האירוע נוצל ככלי פוליטי - מה שסותר את אופיו הא-פוליטי של האירוויזיון", נכתב בהודעה. הכוונה היא לקמפיין הדיגיטלי שנעשה באירוויזיון 2025 לקידום השיר הישראלי "New Day Will Rise" של יובל רפאל ברשתות החברתיות, קמפיין שמומן מתקציב ציבורי ויצא לפועל באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם).
בעוד שבאירופה רבים פירשו זאת כהתערבות ישירה של ממשלת ישראל, בפועל מדובר במנגנון הקבוע בתקנות בישראל, שלפיו לפ"ם היא הגוף האמון על הוצאתם לפועל של תקציבי פרסום של גופים ציבוריים, לרבות תאגיד השידור "כאן". יתרה מזאת, קידום דיגיטלי לשירים באירוויזיון הוא פרקטיקה מקובלת, ומדינות נוספות - בהן מלטה - השתמשו אף הן בקמפיינים ממומנים לקידום נציגיהן.
בסיום ההודעה הבהיר תאגיד השידור ההולנדי את עמדתו הנחרצת: "השתתפות AVROTROS באירוויזיון 2026 לא תהיה אפשרית כל עוד ישראל נותרת במעגל המשתתפות. אם ה-EBU יחליט שלא לאפשר לישראל להשתתף - נשמח לקחת חלק בשנה הבאה". עם זאת, ציינו בהולנד כי "בינתיים ההכנות נמשכות כרגיל", מה שמותיר פתח למהלך אחורה אם ההכרעה באירופה תיפול לבסוף לטובת ישראל.
המהלך של הולנד מצטרף לשרשרת איומים גוברת מצד מדינות נוספות באירופה. רק אתמול (חמישי) הודיעה רשות השידור האירית RTÉ כי אירלנד לא תיטול חלק בתחרות אם ישראל תורשה להשתתף, זאת אחרי התבטאויות דומות מספרד - אחת מחמש המממנות הגדולות של האירוויזיון - וכן מסלובניה ואיסלנד, שכבר הציבו סימני שאלה סביב השתתפותן. יחד, חמש המדינות יוצרות גוש לחץ משמעותי על איגוד השידור האירופי, רגע לפני ההכרעה שתתקבל באסיפה החצי-שנתית בדצמבר.
באיגוד השידור האירופי ניסו כבר בעבר להרגיע את הרוחות. מנהל תחרות האירוויזיון, מרטין גרין, התייחס לאיומים ואמר: "אנחנו מכבדים את החלטות הערוצים השונים, ומבינים את החששות ואת הדעות הנחרצות לגבי המתרחש במזרח התיכון. לכל גוף שידור יש זמן עד אמצע דצמבר להחליט אם להשתתף בתחרות שתתקיים בווינה, ואנו נכבד כל החלטה שתתקבל". עם זאת, יש לציין כי הדברים נאמרו עוד לפני שהסערה התרחבה עם הודעתה של אירלנד אתמול ועמדתה התקיפה של הולנד היום.
העמדה התקיפה של הולנד אינה מגיעה בחלל ריק. היחסים בין תאגיד השידור ההולנדי לבין הפקת האירוויזיון רעועים מאז שנת 2024, אז הודח יוסט קליין, נציג המדינה עם השיר "Europapa", רגע לפני הגמר במאלמו, בעקבות טענות כי נהג באלימות כלפי צלמת שוודית. חודשים לאחר מכן נסגר התיק במשטרת מאלמו מחוסר ראיות, מהלך שהגביר עוד יותר את תחושת העוינות בהולנד כלפי הפקת התחרות והוסיף נדבך למתח הקיים עד היום.
ויש גם מי שעדיין תומכות בישראל
חשוב להזכיר כי לצד המדינות שמאיימות בפרישה - הולנד, אירלנד, ספרד, איסלנד וסלובניה - יש גם קולות ברורים של תמיכה בישראל. כבר ביולי, במהלך אחת מישיבות איגוד השידור האירופי, הביעו גרמניה ואיטליה את עמדתן כי ישראל צריכה להמשיך ולהיות חלק מהתחרות. שתיהן נחשבות לשתיים מהמממנות המרכזיות של האירוויזיון, ומקורות שונים טענו כי גרמניה אף הזהירה כי תשקול את פרישתה אם ישראל תודח.
גם קפריסין ושוויץ, על פי פרסומים שונים, הביעו תמיכה בהמשך השתתפותה של ישראל. ובחזית קרובה עוד יותר, מנכ"ל רשות השידור האוסטרית ORF, רולנד וייסמן, אמר רק בשבוע שעבר כי הוא "ישמח מאוד לראות את ישראל משתתפת באירוויזיון ומצפה לכך". לדבריו, בשלב זה נראה טבעי שתאגיד השידור "כאן" ייטול חלק בתחרות, גם אם מוקדם לדעת כיצד יתפתחו הדברים בדיון המכריע שייערך ב-4–5 בדצמבר באיגוד השידור האירופי.
מערכת "ישראל היום" פנתה בתקופה האחרונה למספר רשויות שידור ציבוריות ברחבי אירופה בבקשה להתייחסות לנושא. מהתגובות שהתקבלו עולה כי רבות מהן מעדיפות שלא לנקוט עמדה פומבית, וחלקן אף אינן תומכות בהדחת ישראל.
כך למשל, ברשות השידור המונטנגרית (RTCG) הדגישו: "RTCG מעולם לא הטילה ספק בהשתתפותו של תאגיד השידור הישראלי באירוויזיון. כמובן שדיווחנו על ביקורת שהשמיעו מדינות וגופי שידור אחרים, אך זה הכול". בדומה, רשות השידור השוודית (SVT) הנחשבת לאחת מהמשפיעות ביותר בתחרות, בחרה קו זהיר וציינה: "SVT מצפה כי איגוד השידור האירופי יוודא שכל גופי השידור הציבוריים עומדים בהנחיות ההשתתפות. במקביל, אנו עוקבים מקרוב אחר המצב וההתפתחויות במזרח התיכון". ברשות השידור הנורווגית העדיפו אף הם שלא להביע עמדה עצמאית, והפנו את "ישראל היום" לאיגוד השידור האירופי כמי שמוסמך לקבל את ההכרעות בנושא.
כך או כך, נדמה שהמתח סביב השתתפותה של ישראל באירוויזיון 2026 רק הולך וגובר. בין איומי הפרישה של הולנד, אירלנד, ספרד, סלובניה ואיסלנד לבין קולות התמיכה מגרמניה, איטליה, אוסטריה ומדינות נוספות - ההכרעה האמיתית תגיע רק ב-4-5 בדצמבר, אז יתכנסו באיגוד השידור האירופי לקבל את ההחלטה הגורלית. עד אז, ישראל נותרת תלויה בין קריאות להדחה לתקוות לתמיכה, וגורלה על הבמה הגדולה של אירופה נשאר פתוח.