הארכיון הסודי של דייוויד בואי נחשף: רשימת השירים האהובים, ה־Ins & Outs והמכתבים האישיים יעמדו לראשונה מול עיני הציבור עם פתיחת "מרכז דייוויד בואי" בלונדון ב־13 בספטמבר.
במרכז יוצגו יותר מ־90 אלף פריטים אישיים של האייקון המנוח - ציורים, מכתבים, בגדים, וגם מחזה מוזיקלי על לונדון של המאה ה־18 אותו כתב זיגי סטרדאסט לפני מותו. בין הדפים שנחשפים לראשונה: רשימת Ins & Outs משנת 1995, שבה שיחק עם רעיונות מוזרים ולא מובנים כמו "סופים מבולגנים של שירים", "מערכות קיברנטיות הגיוניות" ו"תחושת שעמום" - וגם, בהומור עצמי, את שמו. ברשימת ה־Outs כתב "פוסט מודרניזם", "דת", "אירוניה", "15 הדקות תהילה" - ושוב, לא פחות אירוני, גם "דייוויד בואי".
בדף אחר, שכותרתו "Memo for radio show - list of favorite records", רשם בואי את השירים שהיה רוצה להשמיע בתוכנית רדיו שלא יצאה לפועל. הרשימה מגלה טעם מוזיקלי רחב במיוחד: ממוזיקה קלאסית של ראלף וון ויליאמס ושטראוס, דרך מיילס דייוויס וצ'רלס מינגוס, ועד ג'ף בק, הביטלס, רוקסי מיוזיק וסוניק יות'.
בין השירים שציין:
Ralph Vaughan Williams - Fantasia on a Theme by Thomas Tallis
Richard Strauss - Four Last Songs
Miles Davis - Some Day My Prince Will Come
Charles Mingus - Ecclusiastics
Jeff Beck - Beck’s Bolero
The Beatles - Across The Universe
Roxy Music - Mother of Pearl
The Walker Brothers - The Electrician
Sonic Youth - Tom Violence
על גרסתו לשיר של לנון Across The Universe כתב: "לא כולם אהבו את זה, אבל אני תמיד חשבתי שזה נהדר. השיר המקורי היה רך מדי ואני פירקתי אותו לגמרי. אנשים אומרים שניצלתי את ג'ון לנון בשביל ההקלטה, אבל תנו לי לומר לכם - אף אחד לא מנצל את ג'ון לנון. ג'ון פשוט הגיע וניגן בשיר. הוא היה מקסים".
מעבר למוזיקה, נחשף גם מכתב אישי שבו בואי כתב על שני הרומנים האהובים עליו: On the Road של ג'ק קרואק ו־City of Night של ג'ון ריצ'י. על האחרון אמר: "הוא הציג בפניי אפשרויות שמעולם לא חלמתי עליהן, שחשבתי שבכלל לא יכולות להתקיים".
האוצרת מדליין האדון סיכמה: "הארכיון הזה מציע הצצה יוצאת דופן ליצירות של בואי, את השינויים התרבותיים ואת הרגעים החברתיים וההיסטוריים שלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו