"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אוזי אוסבורן הובא למנוחות בעיר הולדתו: "תמיד נאהב אותך"
המוזיקאי האדיר הלך לעולמו בגיל 76 אחרי התמודדות אמיצה עם מחלת הפרקינסון • רבבות מעריצים ליוו את הארון שלו בטקס שנערך בבירמינגהאם, בנוכחות בני משפחתו האבלים
אוזי אוסבורן לוויה. צילום: Gettyimages

אוזי אוסבורן הובא למנוחות בעיר הולדתו: "תמיד נאהב אותך"

המוזיקאי האדיר הלך לעולמו בגיל 76 אחרי התמודדות אמיצה עם מחלת הפרקינסון • רבבות מעריצים ליוו את הארון שלו בטקס שנערך בבירמינגהאם, בנוכחות בני משפחתו האבלים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

אחרי יותר מחצי מאה של מוזיקה, יצירה, עטלפים וחיים על הקצה, אוזי אוסבורן הלך לעולמו. ב-22 ביולי 2025, בגיל 76,נסיך האופל כיבה סופית את האורות, שבועיים בלבד אחרי הופעת פרידה בעיר בירמינגהאם, בה נולד והתחיל את הקריירה. היום (רביעי) העיר הזו הפכה גם למקום קבורתו.

רבבות מעריצים הגיעו להיפרד,

בני משפחתו תכננו טקס פרידה פרטי מאוסבורן, אבל לא שכחו את רבבות המעריצים שהיו לו בחייו - ומסע הלוויה עבר ברחובות העיר בה נולד. התהלוכה, מלווה בתזמורת כלי נשיפה ומוזיקאים מקומיים, יצאה ממרכז העיר לאורך רחוב ברוד ומשם אל גשר בלאק סאבאת' ולספסל שהוקדשו ללהקה. הרחובות נחסמו לתנועת כלי רכב מלבד האוטו בו הוסע ארון הקבורה של אוסבורן, ומוזיקה הושמעה בווליום עוצמתי. רבבות מעריצים הצטופפו במסלול והניחו זרי פרחים, מכתבים ומתנות קטנות. גופי התקשורת השונים שידרו את האירוע בלייב, למי שלא הצליחו להגיע פיזית, אבל רצו לקחת חלק בפרידה מהאגדה שאוסבורן היה.

שרון אוסבורן והילדים קלי וג'ק,צילום: AFP

שיירת המכוניות נסעה באיטיות ברחובות ועל גג המכונית שנשאה את ארון הקבורה הונח זר סגול, כשמחלון הרכב נראה בבירור גם סידור פרחים סגול המאיית את שמו לשל אוסבורן. ברקע, במקביל לתזמורת שליוותה את השיירה, נשמעו שירי הלהקה ובראשם Iron Man, כשאלפים זעקו את שמו לאות של כבוד אחרון.

אלמנתו שרון אוסבורן ושלושה מששת ילדיו - קלי, ג'ק ואיימי, יורדו מרכב שחור והניחו זרי פרחים שהתווספו לערימות הענק שהציפו את הרחוב מתחת לשלט שהציבה עיריית בירמינגהאם, בו נכתב "תמיד נאהב אותך". במראה כחוש כשהיא נתמכת על ידי ילדיה ברגליים רועדות, שרון מיררה בבכי ללא הפסקה והתחבקה עם ראש העיר ואנשים נוספים.

פרידה אחרונה מאגדה,צילום: AFP

"אוזי היה יותר מאשר אגדה מוזיקלית - הוא היה בן של בירמינגהאם", ספד לו זאפר איקבל, ראש העיר. "לאחר שקיבל לאחרונה את אות חירות העיר ובהמשך להופעתו החגיגית בווילה פארק בתחילת החודש, היה חשוב לעיר לתמוך במחווה הולמת ומכובדת לפני טקס הלוויה הפרטי. אנו יודעים כמה הרגע הזה משמעותי למעריצים שלו ואנחנו גאים לארח זאת כאן, עם משפחתו האוהבת במקום שבו הכל התחיל. אנו מודים להם על שהציעו בנדיבות לממן את האירוע ולהעניק לעיר את ההזדמנות להיפרד ממנו כפי שמגיע לו".

המשפחה הגרעינית בחרה לוותר על טקס פרידה דרמטי וקיימה פרידה אינטימית הרחק מהרעש והבלאגן. "הם ארגנו לוויה קטנה ופרטית שהייתה חגיגה של החיים שלו", אמר מקורב למשפחה למגזין People בימים. "אוזי מעולם לא רצה טקס קודר או אווירת רחמים" הוסיף ואמר כי בני המשפחה "היו אסירי תודה על הזמן המיוחד שהיה להם איתו ממש לפני מותו". ואם זה נשמע כמו קלישאה, כדאי לחזור לרשימת המשאלות של אוזי עצמו לדרכו האחרונה, כפי שכתב אותה בעצמו ב-2011 לטיימס הבריטי.

נוח על משכבך בשלום,צילום: רויטרס

"באמת שלא אכפת לי מה ישמיעו בלוויה שלי", הצהיר והוסיף: "אפשר להשמיע מחרוזת של ג'סטין ביבר וסוזן בויל אם זה עושה לאנשים טוב. מה שחשוב לי זה שזה יהיה אירוע שמח ולא פסטיבל של בכי. הייתי שמח אם היו מוסיפים גם קצת מתיחות, אולי הקלטה של דפיקות מהקבר או סרטון שלי שואל את הרופא אם הוא בטוח לגבי האבחנה. לא צריך להיתקע ברגעים הקשים. יש אנשים שרואים רק סבל כל החיים שלהם לכן אני לא רוצה שהלוויה שלי תהיה עצובה. אני רוצה שהיא תהיה זמן להגיד תודה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו