יובל רפאל כמעט וקטפה את הגביע: 357 נקודות בגמר אירוויזיון 2025, מהן לא פחות מ-297 נקודות מהקהל – שהכתיר אותה במקום הראשון.
אלא שהשופטים המקצועיים, או אם תרצו, האליטה המוזיקלית של אירופה, לא חלקו את אותה התלהבות, והסתפקו בהענקת 60 נקודות בלבד, שהציבו את ישראל במקום השני הכללי.
הפער בין אהבת הקהל לתוצאה הסופית יצר לא מעט סערות, אבל גם חשף נתונים מרתקים: מי המדינות שהרימו ליובל? מי דווקא דילגו עליה? ואילו דפוסים מפתיעים מתגלים כשמסתכלים מקרוב על טבלאות ההצבעה?
בהצבעת הקהל בגמר, יובל רפאל קיבלה ניקוד מ-34 מתוך 37 המדינות המצביעות – ובנוסף גם מהצבעת "שאר העולם". שלוש מדינות בלבד בחרו שלא להעניק לישראל אף נקודה: ארמניה ופולין, שלא הצביעו עבורה לא מהקהל ולא מהשופטים, וקרואטיה – שהקהל בה נמנע מלתת ניקוד, אך השופטים דווקא העניקו לישראל 6 נקודות. רפאל דורגה שם במקום ה-12 בלבד בהצבעת הטלווט המקומית.
אם יש מקום שבו אהבת הקהל לישראל עקבית במיוחד – זו הצבעת "שאר העולם". זו השנה השלישית ברציפות שבה ישראל זוכה בדוז פואה מהקהל הגלובלי: אחרי נועה קירל ב-2023 ועדן גולן ב-2024, גם יובל רפאל קיבלה את מלוא 12 הנקודות מההצבעה שמייצגת את יתר מדינות העולם, מחוץ לאירופה.
מדובר בפיצ'ר חדש יחסית, שמאפשר למעריצים ממדינות שאינן משתתפות באירוויזיון – כמו קנדה, הפיליפינים, יפן ואחרות – לקחת חלק בחגיגה. ההצבעות מכל המדינות האלו משוקללות יחד ונחשבות כהצבעה אחת, ממש כמו מדינה רגילה בתחרות. חלק משמעותי מהקולות מגיעים מארה"ב.
אחת המחוות המרשימות ביותר הגיעה מאזרבייג'ן, שהעניקה לישראל ניקוד מושלם: 12 נקודות מהשופטים ועוד 12 מהקהל – 24 נקודות מתוך 24 האפשריות. סך הכול קיבלה ישראל מהקהל 13 פעמים דוז פואה – כלומר, את מלוא הניקוד – מתוך 38 אפשרויות. בנוסף, שש מדינות נוספות העניקו לה 10 נקודות, מה שמצביע על אהדה רחבה במיוחד מצד הצופים בבית.
בספרד ובלגיה בחרו לשלב השנה גם פוליטיקה על הבמה: שתי המדינות הקדישו זמן מסך הן בחצאי הגמר והן בגמר עצמו לגינויים מפורשים נגד השתתפותה של ישראל בתחרות, על רקע המלחמה בעזה. אלא שהתגובה של הקהל בבית הייתה שונה לגמרי – ואפילו הפוכה: בשתיהן, ישראל קיבלה את מלוא 12 הנקודות מהצבעת הקהל. נראה כי השקופיות הטעונות לא רק שלא הרתיעו את הצופים, אלא דווקא המריצו רבים מהם להצביע דווקא בעד יובל רפאל.
ישראל קיבלה בסך הכול ניקוד גבוה ממדינות רבות שדווקא בחרו לגנות אותה פומבית בטרם התחרות – מה שממחיש שוב את הפער העמוק בין עמדות האליטה לבין עמדות הציבור.
אירלנד, למשל, שיזמה "שיח ביקורתי" סביב השתתפותה של ישראל באירוויזיון – ואף טענה כי קיבלה אישור לכך מאיגוד השידור האירופי – העניקה 10 נקודות בהצבעת הקהל. גם פינלנד שלחה 10 נקודות, נורווגיה העניקה את אותו מספר, סלובניה העניקה 6, איסלנד 4 – וכמובן ספרד ובלגיה שהעניקו כל אחת 12 נקודות, למרות המסרים הפוליטיים הבולטים שהציגו על המסך.
ובחזית השיפוט המקצועי, עולה השאלה האם ניתן לזהות דפוס עקבי שמנסה "לדפוק את ישראל". בשונה מהשנה שעברה, אז מחצית מהשופטים בתחרות דירגו את ישראל במקום האחרון – ובמקרה אחד שופט מנורווגיה אף הודה כי עשה זאת במכוון בשל המלחמה – הפעם התמונה מורכבת יותר. אמנם נרשמו מקרים נקודתיים, כמו שופט אחד בספרד ושניים בפורטוגל שהציבו את יובל רפאל במקום האחרון, וגם מקבצים של ציונים נמוכים במיוחד ממדינות מסוימות, אך לא מדובר בתופעה רחבה או בעקביות ברורה. לא ניתן לקבוע אם הייתה כאן מגמה שיטתית של הצבעה פוליטית – או שהיא פשוט הוסתרה היטב הפעם.
אף שעדיין לא ניתן לבחון את פילוח ההצבעות המפורטות בשל טעויות בפרסום הרשמי של איגוד השידור האירופי, פרט אחד דווקא עורר תשומת לב: ישראל העניקה 12 נקודות מלאות לארמניה. אלא שהצבעה זו נבלעה בתוך סערה אחרת, שהגיעה בעקבות אמירה של אסף ליברמן בשידור החי של כאן 11. לאחר הופעת הנציג הארמני, התבדח ליברמן באולפן ואמר: "אני לא מאמין שלחבר'ה האלה אנחנו נתנו רובע שלם בירושלים", ובהמשך הוסיף בהתייחס לשם השיר "SURVIVOR": "אז מה אנחנו נרגיש אחרי השיר הזה?".
הבדיחה עוררה זעם ברשתות החברתיות בארמניה, שם הואשמה ישראל ב"בורות ופגיעה בזיכרון ההיסטורי של הקהילה הארמנית בירושלים". ליברמן התנצל בהמשך: "הייתה לי בדיחה שהעליבה חברים בקהילה הארמנית בישראל – וזו ממש לא הייתה הכוונה".