“אין גאה ממני להיות הקול של העם הזה” – כך, בקול רועד מדמעות אך מלא גאווה, פתחה יובל רפאל את דבריה מיד לאחר שזכתה במקום השני באירוויזיון 2025. נציגת ישראל הרשימה עם ביצוע עוצמתי ל־New Day Will Rise, וסיימה את התחרות עם 357 נקודות – מהן 297 הגיעו מהקהל האירופי, דירוג ראשון בהצבעת הצופים. אלא שהשופטים המקצועיים העניקו לה רק 60 נקודות – מה שהציב אותה במקום ה־15 בדירוג שלהם, וחתם את הפער שהפריד בינה לבין הזוכה, אוסטריה.
יובל רפאל בראיון ראשון לאחר שזכתה במקום השני
“תקשיבו, מה זה הסיטואציה הזאת? מקום שני באירוויזיון, זה מה שצריך, לא?” הוסיפה, עדיין המומה מההישג. “אני לא יודעת איך להקל את הסיטואציה הזאת בכלל, אבל כל מה שיש לי להגיד זה – עם ישראל חי, ולא היה ולא יהיה כמו אותנו לעולם. לא יהיה לנו לעולם ניצחון כמו שהחטופים שלנו פשוט יחזרו הביתה… זה הניצחון האמיתי”.
ראיון נוסף של יובל רפאל לאחר הזכייה במקום השני
בעודה חוגגת את ההישג יוצא הדופן שלה, רפאל שמעה על מה שהתרחש בדיוק באותו הרגע בישראל – אזעקות, ממ״דים, וטיל ששוגר מתימן על ידי החות’ים. “שמעתי על זה, אני כל כך מתנצלת שזה מה שאנחנו עוברים”, אמרה בעיניים דומעות. “אני אוהבת אתכם מכל הלב שלי, אני כל כך מקווה שכולם בסדר. אני שולחת לכם אהבה. כל מה שאני רוצה זה לחזור אליכם. מחר אני איתכם – באש, במים, באזעקות, בכל מה שיש. באמת. רק רוצה לחזור אליכם”.
הפער בין אהדת הקהל האירופי לבין יחסם של השופטים המקצועיים הורגש היטב השנה – אולי יותר מאי פעם. רפאל, שסחפה את הצבעת הקהל עם 297 נקודות – הפכה בכך לישראלית הראשונה מאז נטע ברזילי שזוכה במקום הראשון בטלווט, ולראשונה מאז עופרה חזה שמגיעה למקום השני הכללי בתחרות. “אם השופטים היו נותנים לנו עוד 50 נקודות – ישראל זוכה באירוויזיון הזה”, אמר יואב צפיר, במאי ההופעה של ישראל. “זה לא סוד – מי שבעדנו זה דעת הקהל, האנשים הפשוטים. נגדנו זו האליטה. זה ההבדל. אבל אני מרגיש שניצחנו. זה ניצחון של כולנו. מסתבר שלא צריך את השופטים כדי להגיע למקום גבוה”.
“אם השופטים היו נותנים לנו עוד 50 נקודות – ישראל הייתה זוכה באירוויזיון הזה”
צפיר לא היסס להביע תסכול מהיחס שקיבלה יובל מהשופטים. “צריך להבין – זה לא רק הירתמות של הקהל, זו כמות כזאת של נקודות, שזה אומר משהו. אירופה – דעת העם הפשוט – הייתה איתנו”, אמר. “הנהגי מונית, המפיקים, העוזרי הפקה – הם בעדנו, הם בעד הסיפור הישראלי. מי שנגדנו זו האליטה. ואם אומרים שהצבעת השופטים לא פוליטית – אז מה זה? חרם שקט. כמו בשנה שעברה. אם הם היו נותנים עוד 50 נקודות, ישראל הייתה לוקחת את האירוויזיון”.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הרגעים הדרמטיים בהם נותרה ראש בראש מול אוסטריה יישארו חרוטים בזיכרונה של רפאל לעד. “ככה או ככה, כל מה שעבר לי בראש – ואני כל כך מקווה שזה לא יישמע שחצני – זה שבאמת, אין זו אגדה”, אמרה. “אם תרצו. אם תרצו – אין זו אגדה. זה היה כמעט. זה היה כמעט. לראות שאני כאילו… זה לא אני. זאת הייתה אגדה שמתקרבת ממש למציאות”.
ולא רק על הבמה רפאל נלחמה – אלא גם סביבה. במהלך הופעתה בגמר ניסו שני פעילים פרו-פלשתינים לחדור לבמה, במה שנראה כניסיון מחאתי שתועד ונבלם תוך שניות. “במהלך הביצוע לא ידעתי את זה בכלל”, סיפרה רפאל לאחר מכן. “הייתי כל-כולי מרוכזת במסר, בשיר ובקהל. כשירדתי והתוודעתי למה שקרה, הייתי חייבת ללכת הצידה לבדוק שהכול בסדר – המשפחה שלי הייתה בקהל, הבן זוג שלי, הרבה ישראלים ויהודים. ברגע שהבנתי שהכול נרגע – חזרתי. כי זה מה שמאפיין את העם שלנו: חוזרים. ממשיכים”.
גם ברגעים הקשים – אלו שכללו קריאות בוז, מחאות וניסיונות לפגוע בה – רפאל מצאה עוגן אחד ברור: הבית. “אני לא יכולה להסביר לכם כמה הקולות שלכם הגיעו עד אליי, כמה זה ידהד לנו פה חזק”, אמרה. “כל פעם שהיה בוז, כל פעם שהיה משהו – הייתי חוזרת למלון ורואה את התמיכה מישראל, אפילו ממקומות בעולם. זה היה פשוט לא נורמלי. אמרתי לעצמי: יש לי גב כל כך חזק. מה זה לעומת הגב שיש לי? אין גאה ממני, באמת. פשוט אין גאה ממני”.
רפאל חוזרת לישראל כשעל גבה לא רק הישג אמנותי מרשים, אלא גם תחושת שליחות עמוקה. “מה הדבר הראשון שאני הולכת לעשות בארץ? לחבק את החברים שלי”, אמרה. “אני מתפללת שיהיה לי רגע לראות אותם. אני רצה אליהם – זה הדבר הראשון שאני רוצה לעשות”. מאחוריה עומדת אחת ההופעות הכי עוצמתיות ומטלטלות שידעה ישראל בתולדותיה באירוויזיון – ביצוע שהביא לא רק כבוד, אלא גם רגע נדיר של אחדות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו