זרע פורענות": האלבום החדש של טיפקס חושף את החברה הישראלית על סף קריסה

יש למה לחכות: פסטיבל "אנימיקס מוזיקה" ייערך בסינמטק הרצליה בין התאריכים 31-29 במאי. במסגרתו יתקיימו, בין השאר, תערוכת מחווה לגדולי הזמרים במוזיקה הישראלית, הומאז' אמנותי לחוזה המדינה בנימין זאב הרצל, סרטים, הרצאות וסדנאות, מפגשי אמן מוזיקליים וציוריים עם דני רובס, קובי אוז ואורי פינק ומופעים של דניאל וייס ודורית פרקש עם תמר שאוקי (בתו ונכדתו של הקריקטוריסט "זאב") המלווים באנימציה.

אחד האירועים המסקרנים בפסטיבל הוא "שווארמה ביץ' בלאפה - האלבום החדש של טיפקס באריזת קומיקס", מפגש בין קובי אוז, סולן להקת טיפקס, לבין המאייר וגיבור סדרת הקומיקס זבנג אורי פינק, המשך ישיר למסע המשותף שלהם בשנה האחרונה. באירוע יוקרנו הקליפים, והשניים ידברו על הקשר המיוחד בין מוזיקה לבין קומיקס, שקיבל ביטוי אולטימטיבי באלבום.

בראיון משותף ל"ישראל היום" מספרים השניים על היצירה המשותפת ועל החיים בקומיקס.

"קומיקס מייצג חופש, את זה שאתה יכול לצייר מה שאתה רוצה ולהגזים כמה שאתה רוצה ולבנות דמויות מצחיקות, ואם מסתכלים על היצירה של טיפקס, אנחנו כותבים על המון דמויות שהן כמעט קומיקס - הרבי ג'ו כפרה, סמי וסומו - את ממש רואה טיפוסים", אומר קובי. "האלבום הראשון שלנו היה כולו מלווה בקומיקס, את העטיפה של 'רדיו מוזיקה עברית' עשינו עם מישל קישקה, ככה שהחיבור שלנו לקומיקס ולסרטים מצוירים הכי טבעי בעולם, כי אני חושב שאנחנו מרשים לעצמנו על הבמה להיות דמויות.

"מי שנמצא במופע של טיפקס רואה שאנחנו דמויות מצוירות שחיות את החיים. זה סוג של חופש להגזים עם מה שאתה, ללכת עם זה ולא לנסות כל הזמן מה שנקרא להיות נורמלי".

אורי: "אני מתחבר למילה חופש שקובי אמר, וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב בקומיקס - שאני שולט בהכל, באיך זה ייראה, איך זה יצטלם. אני התאורן, הבמאי והשחקן, ואת המוזיקה של טיפקס תמיד אהבתי בגלל שיש שם אווירה קומיקסית כזאת. ההומור של טיפקס מתחבר להומור שלי, וזו עבורי היתה הזדמנות פז, שעליה יש להודות לגיל בידרמן שעשה את הקומיקסים הראשונים של טיפקס".

קובי: "גיל היה איתי בצבא וצייר קומיקס מדהים. הוא עשה את האלבום הראשון שלנו, אבל הוא קיבל עבודה בהייטק, וכשדיברנו איתו על האלבום הזה הוא אמר: תדברו עם אורי פינק. ואני חשבתי - מה הסיכוי שהוא יסכים לעשות כזה פרויקט? אבל להפתעתנו הוא הסכים".

אורי: "מה הסכמתי? כל המשפחה שלי התרגשה מזה, זה היה בשבילנו יום חג".

קובי: "בשווארמה ביץ' משתתפים השחקנים שהכי רציתי שישתתפו בסרט של חיי, כמו זאב רווח, יוסף שילוח, מרגול בתפקיד אורח, ברוס לי - וכולם מונפשים. באמצעות קומיקס אתה יכול להשתעשע עם הטיפוסים האלה מבלי לשכור את הטאלנט עצמו, אתה רואה פתאום אנשים שהצחיקו אותך בילדות נכנסים לשיר שלך, ואין מרגש מזה. אורי גם צייר אותי ואת חברי הלהקה והוציא אותנו בדיוק איך שאנחנו".

אורי: "נוסף על העולם של קובי גם הוספתי כל מיני דמויות מהעולם שלי, גיבורי־על ומסע בין כוכבים וזה השתלב נהדר. זה פרויקט חלומי, אחד הפרויקטים שאני הכי גאה בהם בכל הקריירה שלי, והיה לו גם תפקיד חשוב מבחינה נפשית עבורי כי הוא התחיל במאי 23', ואז הגיעה המלחמה ומטבע הדברים הכל נדחה, והיה יותר זמן לעבוד עליו".

קובי: "זרע הפורענות של 7 באוקטובר נמצא באלבום, למרות שנכתב לפני. זה לא קומיקס לאבי־דאבי, זה סרט של זרע פורענות, יש שם התבהמות והסתאבות, החברה שמתוארת שם נמצאת על סף תהום".

רק רוצים לרקוד

7 באוקטובר גרם לכם לשנות משהו בתהליך היצירה?

קובי: "בהתחלה שינינו קצת כי זו היתה תקופה שבה כולם ליקקו את הפצעים, הופענו בפני מפונים, אבל כיום אנחנו משתדלים כמה שיותר לייצר מצב שבו אנשים רוקדים ביחד, דבר ששכחנו לעשות. היינו רוקדים במעגלים, אחר כך בבודדים, ובהופעות שלנו רוקדים יחד. זו השליחות שלנו, וזה נהיה יותר חזק אחרי 7 באוקטובר".