עובד קראוס, המפיק המוזיקלי שהוציא לפני כשלוש שנים ספר על ההיסטוריה של האירוויזיון, מספר כי השנה הרוחות מעט השתנו בעקבות המלחמה - והתחזיות שלו לזכייה ישראלית הן בהתאם: לא מאוד אופטימיות. החודש יצאה מהדורה מיוחדת ומעודכנת של ספרו, אשר עוסק ברגעים יוצאי דופן באירוויזיונים לאורך השנים. כעת, רגע לפני האירוע שיתקיים השנה בבאזל, הוא מסביר מה ההימורים שלו לזכייה, למה הסיכויים של ישראל אינם גבוהים ומה הוא חושב על הנציגה של ישראל.
"התקופה הנוכחית היא קשה ומאתגרת", אמר קראוס בשיחה עם "ישראל היום". "זו לא תקופה זוהרת למדינה במישור הבינלאומי, וכל מי שישראלי או עם סממן ישראלי לא רווה נחת.
"צריך להגיד שהחבר'ה שמנהלים את העסק הזה, ידעו להמציא את עצמם כל פעם מחדש - ומאירוע שכבר היה בירידה, הפכו את זה לאירוע צבעוני עם קהל צעיר ואפילו לבית נוסף לקהילה הגאה. בדרך הזאת, יצרו קהל חדש עם דם חדש, ששינה מהותית את האופי של המאורע. מתחרות מקצועית של שירים, האירוויזיון הפך לאירוע פולקלור שבו מצביעים לביצוע ולמבצע ואפילו לסיפור שמאחוריהם, יותר מאשר למוזיקה עצמה".
מה השתנה באירוויזיון בשנים האחרונות?
"פעם רוב העוסקים בתחרות עבדו בה בהתנדבות מלאה והיום זה מוסד מאוד מרוויח. כמובן שגם כמות המדינות המשתתפות גדלה וכיום משתתפות כמעט 40 מדינות. לכן, האירוע הפך לאירוע כלכלי בעזרת מכירות של כרטיסים ושל מרצ׳נדייז, כמו הרבה דברים אחרים שהשתנו ברוח הזמן".
ואחרי כל השינויים - יש סיכוי להפתעה בצורת זכייה ישראלית?
"אין לנו כמעט סיכוי לנצח", אמר קראוס באופן שאינו משתמע לשתי פנים, "שיטת ההצבעה מחולקת לשניים: חצי מהקולות הם של הקהל וחצי של השופטים. הקהל יכול להצביע כראות עיניו ואף אחד לא יידע מי הצביע לישראל, למשל מבין מאות אלפי אנשים בגרמניה. אבל כשיש צוות של עשרה שופטים אשר נותן ניקוד גבוה לישראל - מישהו כבר יבוא איתם בחשבון.
"בשנה שעברה אין לי ספק שהשיר של עדן גולן היה צריך לזכות, מבחינה מוזיקלית ומבחינת הביצוע. ניקוד הקהל גם היה מאוד גבוה, למרות הסתה חמורה נגד ישראל. אם לא הייתה מלחמה, זה היה יכול להיות ניצחון אסטרונומי, אבל ניקוד השופטים הוא הבעיה שלנו - זה מה שמוריד את הסיכויים של יובל לנצח. אני מקווה כמובן שאתבדה".
האם לדעתך ישראל צריכה להחרים את האירוע בשל התנהגויות לא הולמות כלפי נציגים ישראלים?
"אני מברך על זה שהאירוע קיים, למרות שיש אווירה מאוד מאיימת כלפי ישראל באירופה, אבל הדבר הזה תקף לכל דבר - כדורגל, כדורסל וגם אירווויזיון, ומי שיתבטא לטובת ישראל - יקבל בראש. זאת האווירה, וכשיש אובך בחוץ אנחנו כולנו נושמים אבק. אין לאף אחד שליטה על זה, האווירה כלפי ישראל היא רעילה, נקודה".
מה היית עושה כדי לשפר את המצב?
"כמארגן של האירוויזיון, הייתי מסרב להכניס דגלים של מדינות מסוימות שאינן קיימות, אבל מעבר לזה אין הרבה מה לעשות - זה טבע האדם. ברגע שהמלחמה תסתיים וכולם ישובו הביתה, העשן יתפזר והדברים יחזרו להיות כפי שהיו. לעולם לא נשתחרר מהאנטישמיות, אבל חיינו איתה לא רע לאורך שנות התחרות, ויש לנו הישגים נפלאים ביחס למדינות אחרות".
מי המדינות שיככבו בתחרות?
"בדרך כלל אני מצליח לנבא תופעות בתחרות וקורא תהליכים. השנה כבר נפגשתי עם יובל והענקתי לה את הספר, היא מקצוענית למרות שאין לה ניסיון והיא מבצעת יוצאת מן הכלל. מה שלא יהיה, אין לי ספק שהיא תעשה את זה על הצד הטוב ביותר - ואני מקווה שהיא תצליח להגיע לחמישייה הראשונה, למרות ניקוד השופטים. אוסטריה או צרפת יגיעו לדעתי מקום הראשון".