משם המשפחה ועד שיתופי הפעולה: 20 פרטי טריוויה מפתיעים על אהוד מנור

המוזיקאי האהוב, שהותיר מורשת תרבותית אדירה, הלך לעולמו במפתיע לפני שני עשורים בדיוק • לרגל יום השנה למותו, ליקטנו עובדות אישיות ומקצועיות ששמות דגש על הכשרון הגדול והאישיות הנעימה שהיו בו

אהוד מנור

1. שמו משפחתו המקורי היה וינר, והוא שינה אותו למנור בעקבות דרישה ממי שעבדו ברדיו לשנות את השמות ה"גלותיים" לשמות ישראליים. ירון לונדון, שהיה חבר קרוב של אהוד, הציע את השם הנבחר.

2. מנור לא רק כתב שירים, אלא גם תרגם שירים ממגוון שפות וסגנונות: שירים ברזילאים ל"ארץ טרופית יפה", שירים אמריקנים ל"הטוב הרע והנערה", שירים צרפתיים לקורין אלאל, וגם שירים צועניים ל"נשמה צוענית", של ירדנה ארזי וערביים ל"דמיון מזרחי" שלה.

עבד עם כולן וכולם. עפרה חזה ז"ל, אהוד מנור ז"ל וירדנה ארזי, צילום: שלומי בוצ'צ'ו

3. בתחום התרגום הוא לא הסתפק בשירים בלבד. מנור הוא האחראי לכך שניתן לצפות במחזמר "שיער" בשפת הקודש, פריצת דרך של ממש בתחום שקרתה בשנת 1971, שאחריה הגיעו עוד מחזות רבים. למחזות זמר היתה לו אהבה מיוחדת כנראה, וכך התאזרחו פה גם "שיקגו", "קברט", "סוויני טוד", "אחים בדם", "סיפור הפרברים", "עלובי החיים" ו"אופרה בגרוש".

4. מנור היה גם עיתונאי - בין היתר, נמנה עם הכותבים של "להיטון".

5. הוא כתב גם ספרי ילדים, "מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר: סיפור בחרוזים", "משפחתול – סיפור בחרוזים" ו"מילון בחרוזים לילדים".

6. אתם יכולים לקרוא לו גם ד"ר מנור, אבל לא מהסוג שיתן לכם מרשמים לתרופות. כחודש לפני שהלך לעולמו, קיבל מנור תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן, על תרומתו לתרבות העברית.

7. חוץ מתואר הדוקטור, הוא זכה גם בפרס ישראל בתחום הזמר העברי בשנת היובל למדינה, ובפרס אקו"ם למפעל חיים.

8. מנור כתב את השיר "אין לי ארץ אחרת" שיצא לראשונה בשנת 1986, אבל חוזר באופן אקטואלי שוב ושוב. הוא הולחן בידי קורין אלאל, והוקלט על ידי גלי עטרי. במקור, השיר נכתב כתגובה מאוחרת לנפילת אחיו במלחמת ההתשה, ומאז הוא הצליח להגיע עד לבית הנבחרים האמריקני, כשננסי פלוסי ציטטה ממנו.

9. מותו של אחיו יהודה בשנת 1968  השפיע רבות על כתיבתו. לא רק "אין לי ארץ אחרת" שהגיע שנים אחר כך, אלא גם השירים "אחי הצעיר יהודה", "בן יפה נולד", ו"בשנה הבאה" - כולם נכתבו בעקבות האובדן.

10. השיר "ברית עולם" הוא פרי שיתוף הפעולה המוצלח של מנור ומתי כספי. הוא שיר ששורשיו נטועים בישראל, אבל למעשה מנור כתב אותו דווקא בזמן שהותו בניו יורק והוא שיר אהבה לאשתו עופרה פוקס. קודם למתי כספי היה את הלחן, שהופיע בסרט "חגיגה בסנוקר", ומנור כתב לו את המילים ל"חגיגת הזמר" בשנת 1976.

11. אפרופו שיתופי פעולה, לא רק מתי כספי: גם נורית הירש ידועה בתור פרטנרית של מנור להלחנה של מילותיו, וכמובן גם חנן יובל, בועז שרעבי ועוד ועוד.

12. מי לא רצה שמנור יכתוב לו שיר? בין מבצעי השירים שמנור כתב יש מגוון מכל הקשת הישראלית: אילנית, אריאל זילבר, ירדנה ארזי, רבקה זהר, חוה אלברשטיין, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה, מאיה בוסקילה ושרית חדד.

13. השם המפתיע ביותר הוא כנראה רן דנקר. מנור כתב עבורו את השיר "כמו רובין הוד" שאיתו הופיע בפסטיגל בשנת 2004, חודשים ספורים לפני מותו.

14. מנור הלך לעולמו בשנת 2005 באופן מפתיע והותיר אחריו יצירה אינסופית. כמה משיריו הולחנו לאחר מותו וקרן פלס הלחינה את "מחר יגיע בחצות", שיר שאותו שרה בדואט עם אמיר דדון בטקס המשואות.

אהוד ז"ל ורעייתו עופרה, צילום: ידי מנור

15. הוא אמנם החל את דרכו ברדיו בשנות ה-60, אבל מנור היה אחד ממנחי הטלוויזיה הכי עסוקים (כן, אפילו יותר מאסי עזר ורותם סלע). בין התכניות שהגיש ניתן למנות את "הערב עם...", "מפגש אמנים", "מסך גדול-מסך קטן", "בצוותא", "זמרת הארץ", "עד פופ", "מסך אישי", "סוף שבוע", "הילוך חוזר" ו"איפה היינו".

16. ישראל הפכה למעצמת אירוויזיון ולא מעט מזה הגיע בזכותו. הפעם הראשונה שבה השתתפנו בתחרות הזמר האירופית הייתה בשנת 1973, אז ייצגה את ישראל הזמרת אילנית בשיר שכתב מנור והלחינה נורית הירש, "אי שם".

17. זה היה השיר הראשון, ועבור מנור זה היה רק הסיפתח. הוא חזר לתחרות שוב ושוב עם "אמור שלום" ב-76 ו"אביניבי" ב-78, שיר שזכה במקום הראשון בתחרות והביא את האירוויזיון לישראל. מצד אחד השפה העברית היתה חשובה לו, ומצד שני הוא לא רצה להשתמש בעיצורים גרוניים שעלולים להישמע זרים לאוזן האירופית, ולכן מצא "טריק" בדמות שירה בשפת ב'.

18. לעומת זאת, בשנת 1983, התחרות התקיימה במינכן. דווקא אז היה לו כן חשוב להדגיש את ח' הישראלית ולהכריז באופן ספציפי על אדמת גרמניה שעם ישראל חי. עופרה חזה והרקדנים שלה לבשו צהוב כדי להזכיר את הטלאי הצהוב, והיא הגיע לבסוף למקום השני. אחר כך הוא כתב עוד שלושה שירים שייצגו את ישראל בתחרות.

19. הוא כתב גם שירים על הילדים שלו: "גלי", "אחותי הקטנה" - שיר על ביתו ליבי מנקודת מבטה של האחות הגדולה שלה, והשירים "כשאחינו הקטן יגדל" ו"בן", שנכתבו על בנו יהודה.

20. מאז שהלך לעולמו, מנור הונצח בדרכים שונות: הונפקו בולים עם הדיוקן שלו, נקראו על שמו פארק בהרצליה, בתי ספר, רחובות בערים רבות בהן ראשון לציון, נתניה, באר שבע ועוד, כמו גם אולם הופעות בתיאטרון הספריה ברמת גןמ ומטוס של ארקיע. במושבה בנימינה, שבה נולד ונקבר, נקראו כיכרות על שם שיריו.

בימים אלה ממש עוד ניתן להצביע למצעד שירי אהוד מנור, שיתוף הפעולה של תאגיד השידור "כאן" ו"ישראל היום". תוצאותיו ישודרו בתוכנית חגיגית בתחנת כאן גימל ובכאן 11 ביום העצמאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר