יורים ושרים: הכנופיות בשטוקהולם לא נלחמות רק ברחוב - אלא גם בפלייליסט

ברחובות הקרים של שטוקהולם, שבדיה, מתנגן פסקול מלחמה מהסוג החדש - והנשק? לא רק מיקרופון. מדובר באחת התופעות המסוכנות של השנים האחרונות: תרבות ראפ שמתערבבת עם חשבונות דמים - שמגיעה לאוזני ילדים דרך שירותי הסטרימינג. הכותבים? חברים בכנופיות יריבות. המאזינים? מיליונים.

ראפרים המזוהים עם גורמי פשיעה במדינה מעלים שירים לרשתות הסטרימינג שמגלמים בתוכם איומים, הסתה ונקמה. חלקם כוללים שמות אמיתיים ומלאים, לעג למתים, והתרברבות בירי או רצח - לעתים סמוי, לעיתים מפורש לגמרי.

הטריגר לפרסום התופעה בקרב הקהל הרחב היה רצח של נער בן 16 שאירע ב-2 במארס. לפי התקשורת המקומית, המשטרה בודקת אם יש קשר בין המעשה לבין שירים שהופצו בימים שלפני כן - ושבהם הוזכר שמו. הקליפים שליוו את השירים כללו דימויים אלימים, הם צולמו באזורים של ראפרים יריבים, ולוו בטקסטים שתיארו מעשי אלימות שהתרחשו בפועל.

על פי תחקיר של רשות השידור השבדית SVT, חלק מהשירים אף כוללים את שמותיהם של בני משפחה המעורבים, ומשמשים בפועל ככלי תקשורת בין כנופיות יריבות. “יש הורים שחיים תחת איומים רק בגלל שהילדים שלהם מופיעים בשירים האלה”, סיפר כתב התחקירים של SVT.

שירותי הסטרימינג "ספוטיפיי" ו"יוטיוב" סירבו לבקשות להסיר את השירים בטענה כי "הם אינם מפרים את כללי הקהילה".

העובדה שהתכנים האלה זמינים לכל מאזין, בכל גיל, בכל שעה - בלי שום אזהרה, ובלי סינון - מדאיגה לא רק את רשויות האכיפה, אלא גם הורים, מורים ופעילי קהילות מקומיות. קשה לדעת היכן נגמר הפלייליסט ומתחיל הירי. וחברות ההפצה? הן ממשיכות להפיץ. "אנחנו לא יכולים לבדוק את הרקע של כל יוצר", מסרה חברת התקליטים "Amuse".