"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"אף פעם לא חשבתי שאדאג לילדים של זרים כמו לשלי": סולן דיסטרבד על שתיקת העולם והחיבור עם ירדן ביבס
היה זה רגע מרגש במיוחד כשדיוויד דריימן, סולן להקת המטאל "דיסטרבד", גילה שירדן ביבס השמיע את שירו "Hold on to Memories" בהלוויית אשתו וילדיו • "כשדיברתי איתו, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא חייך מאז ששוחרר", מספר הזמר שידוע כתומך מובהק של ישראל, והפך לתומך נלהב של משפחת ביבס • על שתיקת העולם: "אני עדיין המום מכל זה וכועס מאוד על כמה קהה ומכור לשנאה העולם הפך"
דיוויד דריימן בכותל. צילום: גל סזון, עבור משרד התפוצות

"אף פעם לא חשבתי שאדאג לילדים של זרים כמו לשלי": סולן דיסטרבד על שתיקת העולם והחיבור עם ירדן ביבס

היה זה רגע מרגש במיוחד כשדיוויד דריימן, סולן להקת המטאל "דיסטרבד", גילה שירדן ביבס השמיע את שירו "Hold on to Memories" בהלוויית אשתו וילדיו • "כשדיברתי איתו, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא חייך מאז ששוחרר", מספר הזמר שידוע כתומך מובהק של ישראל, והפך לתומך נלהב של משפחת ביבס • על שתיקת העולם: "אני עדיין המום מכל זה וכועס מאוד על כמה קהה ומכור לשנאה העולם הפך"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

"אני עוקב אחר הטרגדיה של ההורים ירדן ושירי ביבס, ותינוקותיהם הג'ינג'ים אריאל וכפיר, מאז שהחלה ב-7 באוקטובר 2023", מספר דריימן בטור אישי מיוחד שפורסם ב"הוליווד ריפורטר". "מאז, התפללתי וקיוויתי בניגוד לכל סיכוי שיהיה איזשהו סימן חיים, משהו שנוכל להיאחז בו, לפחות כדי לשכנע את עצמנו ועדיין להאמין שיש להם סיכוי".

הכל השתנה לפני שבועיים, כאשר גופותיהם של שירי, אריאל בן ה-4 וכפיר בן ה-9 חודשים הוחזרו משבי בעזה והובאו למנוחות. ההלוויה ההמונית נחשבה לאחד הימים העצובים ביותר בתולדות ישראל. "עדכן אותי ארי אינגל מהארגון 'קהילה יצירתית למען שלום' שהאב, שורד השבי היחיד ירדן, הוא מעריץ של הלהקה שלי ושהוא תכנן להשמיע את השיר 'Hold on to Memories' ('היאחז בזיכרונות' בהלוויה')", משחזר דריימן.

האזינו לשיר "Hold on to Memories":

דריימן שוחח עם ירדן בטלפון והציע לו את חברותו וגישת VIP לכל הופעה שירצה. "מאוחר יותר נאמר לי שכשדיברתי איתו, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא חייך מאז ששוחרר". אך במקביל, דריימן אינו מסתיר את זעמו על תגובת העולם לטרגדיה: "זה מזעזע לראות את תגובת העולם - או את חוסר התגובה - לתינוקות שנחטפו ונטבחו על ידי שוביהם, שלא לדבר על נשים שסבלו מאונס, השחתה ומוות".

"עדיין זועם, לאף אחד בעולם לא היה מה לומר על זה"

"אני עדיין המום מכל זה וכועס מאוד על כמה קהה ומכור לשנאה העולם הפך", כותב דריימן בכאב. "לראות חטופים מוצגים כמו אביזרים מול המצלמות לצעקות ההמונים בעזה בשחרורים עוקבים, לאף אחד לא היה מה לומר על זה". הוא מפנה ביקורת נוקבת במיוחד לכיוון הוליווד: "גם אף אחד בהוליווד לא אמיץ מספיק להרים את קולו. בטקס האוסקר, האדם היחיד שהיה לו איזשהו אומץ הוא אדריאן ברודי, שלפחות התייחס לאנטישמיות העכשווית כשקיבל את האוסקר. והוא רעד בזמן שעשה זאת - לא רק מהתרגשות, אלא מחשש איך ימשיכו לתקוף אותו".

דייויד דריימן בפגישה עם אלה בן עמי, ביתו של שורד השבי אוהד בן עמי,צילום: דוברות בארי

לדבריו, "יש פחד אמיתי מלהכניס את עצמך לסכנה. נדרש אומץ אדיר כשזה יהודי, אבל לא כשמדובר בכל גזע, אמונה או מוצא אתני אחר. יהודים היו מזמן שעיר לעזאזל הפופולרי ביותר לכל רוע קיים".

השיר "היאחז בזיכרונות" קיבל כעת משמעות חדשה ועמוקה עבור היוצר. "כשכתבנו במקור את השיר, זה היה על הקולגות הרבים שאיבדנו במהלך השנים - צ'סטר בנינגטון, סקוט ויילנד, כריס קורנל", הוא מסביר. "ועכשיו זה קיבל משמעות גדולה ואינטנסיבית יותר. אני שמח שהשיר שלנו הצליח לפחות לתת לירדן מעט נחמה וכוח, ושימשיך להיאחז בזיכרונות של שירי, של אריאל, של כפיר בלבו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו