המוזיקאי גלעד ויטל שמעון, ממייסדי להקת "שוטי הנבואה", נהרג אתמול (שישי) בתאונת אופנוע בכביש 653 סמוך לגבעת עדה.

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שפקד על ויטל בגדוד 13, ספד לויטל, אשר התמודד עם פוסט טראומה בפוסט בפייסבוק: "עבורי, גלעד ויטל שמעון ז״ל, היה קודם כל לוחם אמיץ. רק השבוע התכתבנו. יחד עם לוחמים נוספים, עברנו אירוע שנצרב בשנינו. גם היום, 35 שנים אחרי, זכורה לי כל דקה ממנו".

איזנקוט חשף: "בבוקר ה-4 ביוני 1989, נקלע ויטל להיתקלות עם חוליית מחבלים שניסתה לחדור לקיבוץ משגב עם. במכת האש הראשונה נהרג הגשש ראסם מוקטרן ז"ל ונפצעו מפקד המחלקה ניר, ונהג המילואים לורנס כהן מכפר יובל. בקרב גבורה שניהלו, תרמו לחיסולה של החוליה. ברוח התקופה ההיא, לא חולקו ציונים לשבח אלא חיבוק אמיץ מלא הערכה אין קץ לאומץ ליבם. היה שלום, לוחם, יוצר ואיש משפחה יקר. אתגעגע לקולך".

בני משפחתו וחבריו למוזיקה נפרדו ממנו בכאב. רעייתו, נטעלי, כתבה: "בעלי אהובי יצא לסיבוב האחרון על האופנוע ולא יחזור עוד. סע לשלום אהוב שלי. תודה על הזמן שהיה לנו יחד".

חברו ללהקה, אברהם טל, ספד: "איך הלכת כל כך מהר, גלעד. אחי שאני מכיר מגיל 7, עוד לא נתפס. המנגינה והקול שלך עוד רצים לי בראש. אני אוהב אותך אהבת אחים". גם קובי שמעוני (סבלימינאל) נפרד: "היית חייל בכוחות האור של עם ישראל. תמיד חיזקת במילה טובה, בחיוך אוהב, בניגון ובשירה שמרוממים את הנפש".

בפוסט האחרון שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו, כתב ויטל: "סוף שבוע. בחיים הקטנים שלי, היה שבוע מלא. לחוות עצב עמוק יום אחד ולמחרת להופיע בהתרגשות (שמזמן לא הרגשתי) עם שירים חדשים. להחזיק ולהיות גם וגם. לחיות. המחאה הכי חזקה מול עולם מטורף ואכזר היא השמחה".

ויטל, ששמו נקשר בלהיטיה של "שוטי הנבואה", המשיך ליצור גם אחרי פירוק הלהקה בהרכבים נוספים ובמוזיקה שיצר בעצמו.