"משאירה אחריה מורשת מוזיקלית אדירה": מיקי גבריאלוב נפרד מקורין אלאל

הבוקר הזה אני עצוב מאוד לשמוע עלמותהשל קורין אלאל. את קורין הכרתי כבר בשנת 1977 כשהיא הופיעה איתי במופע "אדם וחוה", מופע שהעליתי עם יונתן גפן ז"ל.

הופענו ביחד בכל הארץ במשך שנה ואחר כך הפכנו לצמד ועבדנו ביחד. הקלטנו שירים כמו "סמבה אבן גבירול" ואלבום שירי הילדים "יפתח המלוכלך". לאורך השנים עבדנו ועשינו כל מיני דברים ביחד.

מעבר לאמנית שהיתה, היא היתה נשמה טובה, אדם טוב ואכפתי, ומאוד מוכשרת. זה נכון שלקח לה זמן להתקבל לקונצנזוס הישראלי במוזיקה, כי היתה אחרת, כזאת חריגה, אבל בסופו של דבר קיבלו אותה מאוד יפה ובעיקר בשנה האחרונה היא פרחה והופיעה והושמעה המון.

מאז שסיפרה על המחלה, לאורך השנה האחרונה דיברנו מדי פעם. היא לא פתחה מולי את העניין של המחלה שלה יותר מדי. ידענו שהיא חולה אבל היא כל הזמן אמרה שהיא בסדר ומסתדרת, והאמונה הזאת, שיהיה בסדר, לצד המוזיקה שלה, זה דבר שבטח נתן לה כוח להתמודד עם המחלה.

היא לא הפסיקה ליצור, כתבה והוציאה שירים. הייתי אצלה בבית כמה פעמים וגם בשנה האחרונה היא כל הזמן דיברה על זה שהיא רוצה ללמוד עוד ועוד. לאורך השנים היא הקפידה ללמוד מוזיקה, להתמקצע בצד המקצועי של ההקלטות, לעשות מיקסים. היא לקחה שיעורים אצל אנשים מקצוענים בתחום. זה מאוד עניין אותה, ואני חושב שזה לא רק בגלל שהיא רצתה לחזק את עצמה כמישהי שחולה בסרטן, אלא בשביל הנשמה שלה, בשביל המקצועיות שלה ובעיקר בשביל המוזיקה שלה.

קורין משאירה אחריה מורשת מוזיקלית אדירה, שירים יפים שהרבה אנשים אוהבים. היא השאירה פה חותם מוזיקלי, עשתה רוקנ'רול אחר, לא רגיל, וגם אם לקח זמן ואנשים התחילו לקלוט רק יותר מאוחר, בסוף מאוד אהבו אותה.

היא היתה אדם, חיובי מאוד, שיצא לי להכיר מעבר למוזיקה, אדם שאוהב אדם, עם החיוך שלה והצחוק שלה. היא היתה נותנת לך הרגשה טובה ונעימה כשאתה איתה, וזה דבר חשוב מאוד, ועצוב לי מאוד הבוקר הזה.

הביאה לפרסום: מאיה כהן