"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הגיטרה מנחמת": אבי סינגולדה בפרויקט הנצחה מרגש

בפרויקט מיוחד לזכר חללי גדוד 202 של הצנחנים, הגיטריסט אבי סינגולדה הקליט עיבודים חדשים לשירים האהובים על לוחמים שנפלו בקרב • "המילים של לא מעט שירים קיבלו משמעות אחרת במלחמה, אנחנו אפילו לא מבינים כמה מוזיקה היא כמו טיפול", הוא אומר

,עודכן
0השמעה
אבי סינגולדה. צילום: מרגלית פלדמן טולדו

ישראלים רבים - אם הם שבים ארצה ואם בחרו להימלט לרגע ממדינתם מרובת הדרמות - צורכים כבר שנים את נעימות הגיטרה שלאבי סינגולדה, אפילו מבלי לדעת. הגיטריסט הוותיק מלווה בנגינתו את שלבי העלייה מורטי העצבים למטוס, וחשוב מכך - את הנחיתה ביעד, רגעים שמלווים לרוב בתופעות כמו עיניים טרוטות, עייפות של מי שהקיצו באמצע חלום, ואי־הנוחות שנוצרת כשנוסעים אחרים מתעקשים לעמוד, אף שנאמר להם במפורש לשבת במקומם עד להוראה חדשה.

לרקע כל אלה נשמעת נגינה מינורית ונעימה, שתפקידה להרגיע (או לפחות למתן) את הצורך הבלתי נשלט לעוט לעבר דלתות המטוס משל היה זה מבצע אנטבה. אבל כמו כמעט כל האמנים בישראל, גם סינגולדה מצא את עצמו לפני שנה מנגן למען מטרה נעלה יותר - ומתייצב להופיע בפני חיילים, אם למטרות העלאת מורל של גדודים ואם במטרה לפגוש פצועים שזקוקים לעידוד.

"כמו כל האמנים בארץ נרתמתי, הופעתי בבסיסים של צה"ל יחד עם שלמה (ארצי), ניגנו בפני כל מיני יחידות. המוזיקה מנחמת, זה עוזר", הוא אומר, ומשתף בחוויה מוכרת למדי עבור מוזיקאים רבים בשנה האחרונה. "כשאתה בא להופיע בפני חיילים, אתה שואל אותם מה הם רוצים שתנגן להם - וזה מה שאתה מבצע. מעבר לכך אתה גם משתדל לעשות דברים אחרים, שעוד יותר מערבים אותם. פגשתי חייל בביה"ח איכילוב, והבטחתי לו שכשהוא ישתקם אעלה אותו לבמה איתי, ובאמת - חודש לאחר מכן הופענו ואירחנו את החייל הזה, שניגן איתנו. זה היה מרגש מאוד, והוא בקשר איתי עד עכשיו. הסתובבתי המון עם שלמה בבתי חולים, פגשנו חיילים בשיקום וחילקנו המון גיטרות. חנויות כלי נגינה בישראל תרמו לחיילים מאות גיטרות, וזה פשוט יפה לראות כמה הגיטרה מנחמת ועושה טוב. שלא נדע, ניגנו גם בהלוויות".

פרויקט ההנצחה,צילום: ללא

כבר עשר שנים חברת אל על מאמצת את גדוד 202 של הצנחנים. מאז 7 באוקטובר, ובמהלך שנת המלחמה, החברה סייעה לחטיבה, ולשיתוף הפעולה התווסף לאחרונה מרכיב רגשי יותר במסגרת הפרויקט "מנגינת חייהם". במרכזו מובאים לציבור סיפוריהם של נופלים מהגדוד דרך השירים שאהבו, ואלה מושמעים לממריאים ולנוחתים בעיבודי נעימות גיטרה של סינגולדה.

כל השירים והשמות

במסגרת הפרויקט, המוזיקאי עיבד לנעימה שקטה שירים כמו "חוץ מכדורגל" של חנן בן ארי, לזכר רס"ן אריאל בן משה; "כל המילים" של לירן דנינו, לזכר סרן רועי נהרי; "לתת ולקחת" של שלמה ארצי ודודו טסה, לזכר סרן רועי בית יעקב; "צוחקת ובוכה" של עדן חסון, לזכר סמ"ר בצלאל דוד שעשוע; "עד שבאת", במקור של בית הבובות, לזכר סרן אייל (מבורך) טויטו; "עכשיו או לעולם" של עידן חביב, לזכר רס"ן חן בוכריס; "פשוטים" של עקיבא, לזכר אוריאל ביבי; "נתראה בגלגול הבא" של רביד פלוטניק, לזכר סמ"ר יהונתן סמו; "ירח" של שלמה ארצי, לזכר אריאל בן משה עובד; ו"זן נדיר", הקלאסיקה של קורין אלאל, לזכרו של רס"ן נתי דוד אלפסי - זכרם לברכה.

הוא מסביר שמדובר במלאכה עדינה שדורשת רגישות רבה, לנוכח מה שהשירים מייצגים עבור משפחות הנופלים. "הגדוד הזה ספג המון הרוגים במלחמה הנוראה", הוא אומר. "כמוזיקאי שיוצר נעימות לאנשים שצורכים אותן במטוס, מובן לי שהמטרה היא שהעיבודים לא יהיו רועשים. אפשר לעשות עיבודי רוק, אבל זה פחות מתאים פה, ואני מנסה לגוון מבחינת הכלים שאני משתמש בהם, לקחת את השירים למקומות יותר רגועים. אני מקליט את הגיטרות, ואת הקלידים הקלטתי עם חבר שלי, גל פדה, ועם נגנים אחרים.

"המילים של לא מעט שירים קיבלו משמעות אחרת במלחמה. אנחנו אפילו לא מבינים כמה המוזיקה היא כמו טיפול. עכשיו קיבלתי עוד שני שירים לעבד, וזה עצוב, לא בא לי. זה מין הפוך על הפוך כזה. זה אחרת מאשר לנגן שירים לרדיו. פה מדובר במטרה יפה, אבל זה עצוב לקבל עוד ועוד שירים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר