"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"יש דרישה לכתוב שירים על המצב - אבל אני לא יכול"

אלון אולארצ'יק ודודו טסה חוזרים לשתף פעולה בשיר חדש - סנונית ראשונה מתוך פרויקט משותף • אולארצ'יק: "חיפשתי זווית שונה מאיך שאני מעבד, ומצאתי את זה אצל דודו"

,עודכן
0השמעה
אלון אולארצ'יק. צילום: אפרת אשל

לפני כשנתיים חברו יחד אלון אולארצ'יקודודו טסהלשיר "מה אכפת לי", וכעת הם לוקחים את שיתוף הפעולה המוזיקלי ביניהם צעד אחר קדימה.

מחר ייצא לאוויר העולם "הכי", שיר חדש מתוך EP חדש של אולארצ'יק, שכתב והלחין לעיבוד ולהפקה מוזיקלית של טסה, סנונית ראשונה מתוך הפרויקט המשותף של השניים שייצא בחודשים הקרובים.

"אנחנו לא מדברים כמעט, אין דאחקות, אנחנו לא הולכים לברים יחד אלא ממש עובדים", מחייך אולארצ'יק כשהוא מספר על הקשר עם טסה. "חיברתי שירים וחשבתי מי יכול להפיק את זה, ואחרי הצלחה יחסית טובה של 'מה אכפת לי' פניתי לדודו והוא אמר על הכיפאק. עשינו שבעה שירים, שישה מהם שלי ואחד של דודו. הלכתי גם לשני קונצרטים שלו, של הכוויתים, וזה פתח לי את הצ'אקרות כי כשבאתי לארץ בגיל 7 האווירה היתה אחרת לגמרי. היית צריך להחליף את השם לישראלי, וזה היה לא בסדר לשמור על השורשים שלך, ובמופע של הכוויתים הכל בערבית וזה נפלא. זה עשה לי וי על עצמי, שאני יכול להתחבר לשורשים שלי".

"זה עשה לי וי על עצמי, שאני יכול להתחבר לשורשים שלי". אלון אולארצ'יק,צילום: תמר קרוון

באלבום הזה יבוא לידי ביטוי החיבור הזה?

"אני לא יודע אם זה החיבור לשורשים, אלא בעיקר לדודו שעיבד והפיק לפי ראות עיניו ולקח את זה למקום קיצוני, אלקטרוני. חיפשתי זווית שונה מאיך שאני הייתי מעבד ומצאתי את זה אצל דודו".

את "הכי" הוא כתב כבר לפני כמה שנים, אבל כמו כל טקסט שנקרא בחודשים האחרונים, גם בו מתגלית משמעות נוספת. "אנחנו באמת קוראים היום מילים אחרת בגלל המצב. אני לא חושב שהוא קשור ל־7 באוקטובר אלא לאיך תופסים אותי ולאיך אני תופס את עצמי ציבורית, אבל יש שורה שאומרת 'לשכוח לברוח בפרץ של כוח לדעת לסלוח ולא לכעוס', ואני חושב שלא לכעוס בתקופה הזאת, במיוחד עכשיו, זה הכי קשה. זה שיר על הדואליות, על ירושלים ובת ים ופולניה, על המהגרים, על העולים החדשים שקצת חצויים, שבסוף מסתכלים בראי ורואים שהם לא באמת ישראלים כמו אלה שנולדו כאן".

דודו טסה,צילום: קוקו

אתה מרגיש חצוי?

"חייתי שמונה שנים בארה"ב ושם הרגשתי ישראלי. שם ממש מרגישים את זה, כי שואלים אותך, מה אתה? ואתה אומר, ישראלי. לא הייתי בפולין 40 שנה, ואחרי שנסעתי להופיע שם שמחתי שההורים שלי לא נשארו שם. אני מעדיף להיות ישראלי למרות שלא קל כאן".

ובימים האלה איך עושים מוזיקה?

"זה נעשה מאוד קשה. יש איזו דרישה לא כתובה לכתוב שירים על המצב, לחיילים, לחטופים, ויש שירים נהדרים שנכתבו על זה, אבל אני לא יכול, אני כותב שירים 'רגילים'. השיר 'הכי' הוא לגמרי שיר אישי. קשה היום להוציא שירים, סיימנו את המיקסים לפני כמעט שנה, ופתאום הגיע 7 באוקטובר ולא היה טעם לעשות כלום.

"היום קצת פחות קשה, ואני חושב שאנשים מחפשים את האסקפיזם הזה. הם באים להופעות ומבקשים שירים קצביים ולא בלדות עצובות. יש צורך אנושי לנסות קצת לשכוח".

אלון אולארצ'יק יופיע ב־3 ביולי בזאפה חיפה וב־20 ביולי בגריי יהוד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר