אחרי ששיחק בסדרות כמו "פול ספיד", "אילת", "בצפר" ו"ספיידרז", מוציא יונתן רוזובסקי את "פיק ברכיים", שיר שכתב והלחין עם מיש בז'רנו שגם מתארח והפיק אורי אבני.
מדובר בסינגל ראשון מתוך אלבום בכורה עליו הוא עובד בתקופה האחרונה. בשיר הוא מציג את החרדות שחווה בתקופה האחרונה ולאורך החיים, לצד הרצון והתקווה לימים טובים יותר, עם מסר מעודד שקורא לא לוותר לעצמך גם ברגעים הקשים, גם כשהחרדה משתלטת. בקליפ, שביים עומר אלוני, הוא מתייחס לתופעת חרדת הביצוע, שבאה לידי ביטוי בדקות שלפני האודישן הגורלי ביותר בחייו של יונתן, בו מתארח גם קובי מחט, שביים את יונתן ב"פול ספיד".
"המוזיקה תמיד הייתה שם", מספר יונתן (29). "זה משהו שליווה אותי, בין אם זה כצלילי רקע ובין אם זה משהו שעזר לי להתגבר על דברים. ברגעים קשים המוזיקה הייתה שם בשבילי. ועכשיו אני חושב שזה משתלב עם תחום המשחק. אלה שני עולמות שצריכים להתחבר".
אתה מדבר על חרדות בשיר. יכול לשתף קצת? מה עזר לך להתמודד איתן?
"החרדות זה משהו שליווה אותי מילדות עד בגרות לאורך החיים שלי. בילדות חוויתי חרדות מתוך ליקויי הלמידה שהיו לי. זה השפיע עליי. היום, כאדם בוגר, אני מתמודד עם החרדות הספציפיות שהמלחמה הזאת מעוררת בכולנו; לגבי הלחימה, החטופים, כל מה שהמלחמה הזאת דורשת מאיתנו לחשוב עליו ולהבין. המוזיקה מאוד עוזרת לי בהתמודדות עם החרדות. אני מרגיש שדרכה אני מתבטא. עם כל מה שאנחנו חווים פה, אנשים זקוקים לביטוי, כל אחד עם עצמו. וגם אם זה רק לשם הפריקה ולא יוצא מזה בסוף משהו, לי הכתיבה מאוד עוזרת בטיפול העצמי.
המוזיקה מהווה עבור רוזובסקי גם מטרה ברורה וסוג של שליחות. "החלום שלי הוא לגרום לאנשים דרך המוזיקה שלי להרגיש ולחוות דברים. שיראו את עצמם דרך המוזיקה. זה יהיה הניצחון הכי גדול שלי".
שיתפת פעולה בקליפ עם קובי מחט.
"קובי הוא אדם אהוב בחיי. הוא היה הבמאי שלי בסדרה שצילמנו בשם 'פול ספיד'. עבדנו סביב השעון בצורה אינטנסיבית וזה חיבר בינינו. כשהגעתי לצילומי הקליפ, לא יכולתי לחשוב על מישהו טוב ממנו. הוא הגיע ועשה את זה כמו גדול".