השיר “Avalanche”, הסינגל החדש והרביעי של בלקן ביט בוקס מתוך אלבומם החדש (שטרם יצא) עוסק במעבר למקום חדש. או באהבה חדשה. או בנקודת תצפית חדשה, שמקורה בקשר חדש. כנראה שכל התשובות נכונות במקרה הזה כי על פי תומר יוסף, הוא נכתב בהשראת אהבה חדשה שמצא חבר קרוב.
אבל כמו בכל דבר הקונטקסט הוא מלך, ועדיף שלא לנתק את מפולת השלגים המתוארת בשיר מהמקום שבו התרחשה. כבר כמה שנים שהוא מארח אמנים שונים באולפן שלו הממוקם בין נופיו המדבריים של קיבוץ צאלים. שם, בפעם הראשונה בתולדותיו ובתולדות ההרכב שלו, אלבום של BBB לא קיבל השראה מפיח ורעש הכרך. גם אם הסאונד שלה עד עכשיו היה נטוע עמוק בעיר הגדולה, מבחינת יוסף, אורי קפלן ותמיר מוסקט, זה לא אומר שהגיל, הבגרות, הבשלות והדוחק לא יכולים להיות מומרים בשקט, בקולות ציפורים ובשפיות.
"הגעתי לצאלים בפעם הראשונה ב-2002 להופעה במקום פה שנקרא 'הבאר'", מספר יוסף. "מאז המשכתי להגיע וככה הכרתי את הקיבוץ והתאהבתי במקום ובאנשים. במשך קרוב ל-15 שנה הייתי פשוט חוזר לכאן כל הזמן. נהיו לי פה הרבה חברים, הילדים שלי חצי גדלו כאן. היינו באים לבקר כל הזמן. ואז הגיעה הקורונה וזה הרגיש לנו כמו זמן נכון לעבור לכאן. וגם העיר התחילה לחנוק והרגשנו שזה זמן מעולה לעשות את המהלך הזה".
BALKAN BEAT BOX - AVALANCHE
עכברי עיר יגידו שמדובר בצעד נועז. אפילו מפחיד.
"כן, בטח. לא רק אתה, עוד הרבה אנשים. שמע, עברתי לגור בתל אביב בגיל 16. מאז הייתה לי איזו הבלחה לניו יורק לשלוש שנים, אבל בעיקרון הייתי בת"א כל הזמן. אבל תמיד היה לי משהו עמוק בפנים שמאוד אוהב את המדבר ואת השקט. ואז הקורונה פשוט פגעה בנקודה מאוד מדויקת. המקום עצמו מדהים, אבל מה שעושה את המקום זה האנשים. החיבור עם האנשים היה לי מאוד חזק".
ועדיין, זה דורש שינוי מחשבתי מאוד קיצוני.
"נכון והיה בזה אלמנט מפחיד של 'וואו, אני אעבור עכשיו לגור ב-nowhere, מה עם הפיצוצייה?'. אבל כל השטויות האלה, אין להן שום רלוונטיות במציאות. לפחות עבורי. זה עשה פלאים והחיים הרבה יותר קלים ויפים. לקום בבוקר ולראות את כל הירוק הזה מסביב, לחיות בלי לחץ. אני לא חושב שיש פה אלמנט של אומץ. אומץ זה לרוץ אל עין הסערה. פה אני פשוט דייקתי לעצמי את אורח החיים שאני רוצה. זה קשור גם, כמובן, במשפחה שלי. יש לי שלושה ילדים ואני חושב שבשבילם המעבר לכאן הוא המתנה הכי גדולה".
המעבר של תומר לקיבוץ הדרים גם את יתר חברי הלהקה, ויחד יצר ההרכב בן 20 השנים אלבום שזכה להשראה מרוח המדבר, מהנופים המרהיבים ומהשקט שמספק חלק ארץ שעל אדמתו לא רוכבים קורקינטים ממנועים ושליחים של וולט. העניין הוא שהאורבאניות תמיד הייתה חלק מובנה במוזיקה של בלקן ביט בוקס. יציאה מאזור הנוחות עושה אמנם פלאים ליצירה, אבל היא גם יכולה להרחיק את בסיס המעריצים הקשה, שיודע מה הוא רוצה לקבל מההרכב שהוא אוהב.
"ברמה המוזיקלית, זה מאוד נכון, הנושא של בלקן והאורבאניות שלנו", הוא אומר. "ואם תקשיב לאלבום החדש תשמע את המדבר. הוא בא לידי ביטוי במוזיקה וגם בהלך הרוח, ברוח של הטקסטים, של מה שנאמר. זה האלבום הכי שונה שעשינו עד היום. אף פעם לא עשינו אלבום כזה. זה ממש לא אלבום בלקן מובהק. אבל אנחנו עושים את זה בצורה שתהיה קלה לאנשים לעיכול. אני סומך על השירים. גם בוא, זה עדיין בלקן ביט בוקס. זה לא הולך להיות אלבום של בלדות רוק עכשיו. זה ממש לא זה".
בקיץ יעלו חברי הבלקן על במת הזאפה אמפי שוני לשתי הופעות. ב-22 ביוני הם יארחו את אביתר בנאי - לא השם הראשון שעולה לראש כשחושבים על חיבורים מוזיקליים עם הגרוב של הלהקה. אורחי ה-23 בחודש, נגה ארז וטדי נגוסה, כבר יותר מסתדרים הגיונית בראש, כשמדמיינים את השת"פ המקצועי.
"חבל שתמיר לא איתנו על הקו, כי הוא עובד עם אביתר כבר מלא זמן. אני מכיר את אביתר אבל אף פעם לא עבדנו יחד. זו תהיה פעם ראשונה עבורנו, והקונסטלציה הזו מרגשת אותי. לא ממש ברור מה יקרה וזה כיף ומסקרן. אני חושב שאביתר הוא בטופ ליסט שלי של האמנים בארץ. בשבילי, כמעריץ, לעבוד איתו עכשיו יהיה כבוד ענק. טדי קופץ על הבמות שלנו וגם אני לפעמים קופץ על שלו, זה בפמיליה. ועם נגה כבר עשינו דברים והכי כיף איתה בעולם".
אתם ונגה גם חולקים איזושהי פרספקטיבה משותפת, לאור ההצלחה בחו"ל.
"לגמרי. אנחנו יכולים לראות את המסלול שנגה עושה היום ולזהות את עצמנו. מה שהיא חיה עכשיו עשינו במשך 13 שנה, עד שלפני כמה שנים אמרנו 'זהו, מספיק, לא רוצים עוד מהדבר הזה'. יצא לי לדבר עם נגה על זה, כן, על התחושות שזה מביא".
וזה מחזיר אותנו לנושא המקורי – ההחלטה שלכם להפסיק עם סיבובי ההופעות המפלצתיים ולהשתקע. אתה לא יכול לחשוב בכל זאת על משהו שחסר לך במקום החדש?
"אה, וואו. אתה לא תאמין. כלום".