רגע אחרי האליפות: אוהדי מכבי חיפה, האם אפשר לתבוע אתכם על השירים שחיברתם?

הנה אנחנו עומדים לקראת סיום הליגה בכדורגל, מכבי חיפה כבר זכתה אתמול באליפות, וברקע מתנגנים להם שירי האוהדים.

ואמנם, יוצרים רבים נרתמים לכתיבת שירים לקבוצות כדורגל ולאוהדי הקבוצות, ביניהם ניתן להזכיר את עוזי חיטמן שחיבר את "ירוק בעיניים" למכבי חיפה, את אריק איינשטיין ומיכה שטרית שכתבו את "הפועל תל אביב – אדומה שלי", את שלמה ארצי שכתב את "מה מה מה מכבי נתניה", את אבי פרץ שכתב את "אדום עולה עולה" להפועל חיפה, את בניה ברבי שכתב את "ירוקה שלי" למכבי חיפה והרשימה עוד ארוכה.

אבל מה קורה כשאוהדים עושים שימוש בלחן של שיר קיים ו"מלבישים" עליו מילים שתואמות את הקבוצה שלהם? פה עלולה להתעורר בעיה מבחינת דיני זכויות יוצרים.

חוק זכות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית של יוצר היצירה לבצע בה פעולות, והוא מאפשר ליוצר למנוע מאחר להעתיק את היצירה, לבצע אותה בפומבי או לשדרה וכד'. לכן ככלל, אין לבצע ביצוע פומבי של יצירה ללא קבלת הסכמתם של היוצרים. את ההסכמה ניתן לקבל או על ידי פנייה ישירה אל היוצרים או על ידי פנייה לאקו"ם, שהוא ארגון המנהל את זכויות היוצרים לעניין מתן הרשאות לשימושים וגביית התמלוגים בגינם.

בנוסף לזכותו של היוצר למנוע מאחרים לעשות שימושים לא מורשים ביצירתו, לכל יוצר קיימת זכות מוסרית שלפיה הוא זכאי ששמו ייקרא על היצירה וכן הוא זכאי שלא ייעשה ביצירתו סילוף או פעולה פוגענית שיש בה כדי לפגוע בכבודו או בשמו.

לכן, אם חשבתם לעשות שימוש בלחן ידוע ולכתוב לו מילים חדשות במסגרת שיר אוהדים לקבוצה האהובה עליכם ולבצעו בפומבי, קיים חשש ששינוי המילים המקוריות של השיר הוא פגיעה בזכותו המוסרית של היוצר.

כך, למשל, הגיש בעבר מתי כספי תביעה נגד אליהו נובוסלסקי שהתמודד בבחירות ב-2018 לתפקיד ראש עיריית אריאל לאחר שנובוסלסקי עשה שימוש בלחן של השיר "אליעזר בן יהודה" שהלחין כספי, תוך שהוא שינה את מילות השיר והחליף את המילים המקוריות במסרים תעמולתיים.

בית המשפט קבע כי הופרה זכות היוצרים של מתי כספי בלחן של השיר שכן יצירת השיוך בין הלחן המוגן לבין מסרים פוליטיים היה בו כדי לפגוע בניטרליות הפוליטית של השיר ובמסריו, ועלול היה להוביל לזיהוי של מתי כספי עם האג'נדה הפוליטית של אותו מועמד שלא מרצונו. בית המשפט קבע כי בכך נפגעה תדמיתו של מתי כספי כאדם המרוחק מהפוליטיקה הישראלית ונקבע פיצוי בשיעור של 45,000 שקלים.

עוד קודם לכן, ב-2013, יצא אריק איינשטיין נגד שימוש שנעשה בשירו "אני ואתה נשנה את העולם" במסגרת מערכת הבחירות המוניציפאליות כאשר מתמודד מטעם מפלגת "יש עתיד" בכוכב יאיר רצה לרתום את השיר לתועלתו. באותו מקרה הסרטון שבו נעשה שימוש בשיר הוסר לאחר קבלת מכתב אזהרה מאיינשטיין ומבלי צורך לפנות לערכאות משפטיות.

מצד שני, יכולים להיות גם מקרים שבהם שינוי המילים לא יפגע בזכות המוסרית של היוצר ואף מותר יהיה לעשות שימוש בלחן ללא רשות היוצר. זאת אם השימוש נכלל בגדר חריג "השימוש ההוגן" הקבוע בחוק זכות יוצרים. חריג זה קובע כי מותר לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת רשותו אם מדובר בשימוש למטרה של "לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, או הוראה ובחינה על ידי מוסד לימוד". בנוסף למטרת השימוש יש גם להוכיח את "הגינות השימוש" כדי לזכות באותה הגנה. בין יתר רכיבי ההגינות בוחנים את מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה שבה נעשה השימוש, היקף השימוש והשפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

כך, למשל, המקרה שבו הסטנדאפיסט גיורא זינגר עשה שימוש בלחן של השיר "קאקדילה" של עומר אדם תוך החלפת המילים של השיר. זינגר טען כי רצה להוכיח לעומר אדם שאפשר לצחוק על יוצאי ברית המועצות לשעבר באופן פחות מיושן ויותר מקורי. טענה זו נסמכה על הטיעון שלפיו "פארודיה" עשויה להיכלל במסגרת חריג "השימוש ההוגן".

באופן דומה, במקרה שבו חברת אספרסו קלאב יצרה פרסומת שמהווה פארודיה מסחרית על הפרסומות של חברת נספרסו, קבע בית המשפט העליון כי הפרסומת הפארודית נכללת בגדר חריג ה"שימוש ההוגן" שאינו מצריך אישור של בעל הזכויות.

על כן עולה השאלה האם שימוש של קבוצות ואוהדים בלחנים של שירים מוכרים תוך החלפת המילים בהתאמה לקבוצותיהם יכול להיכנס בגדר חריג "השימוש ההוגן" הקבוע בחוק, או שבתי המשפט יראו בשינוי המילים פגיעה בזכות המוסרית של היוצר המקורי, בדומה למקרים שבהם שונו מילים של שירים לצרכים פוליטיים.

ייתכן גם שיינתן משקל לשאלה הלא משפטית את מי אוהד יוצר השיר שאת מילותיו שינו. שאלה זו עשויה להשפיע על רצונו של אותו יוצר לנקוט בהליכים משפטים לנוכח שימוש בלחן של שיריו ללא אישורו.