קשה היה לדמיין לפני עשור חיבור פחות הגיוני מזה של דה נשיונל, הרכב אמריקני חובב מלנכוליה, ובין טיילור סוויפט, מלכת פופ ששרה עד אז בעיקר על בנים, אהבות כוזבות ועל איך זה להיות בת 22. החיבור הזה התאפשר בעצם לפני שלוש שנים, כשחבר הלהקה אארון דסנר הפיק עבור הזמרת את שני אלבומי הקורונה המצוינים שלה, שסטו ממסלולי הפופ המיינסטרימי והציגו צד בוגר, אפילו אפל, של הכוכבת.
The National - Send For Me
המפגש בין שני הגורמים הלכאורה־לא־קשורים האלה התאפשר גם בזכות האפיל המיינסטרימי של הנשיונל, שבוודאי נהנו בעצמם מחשיפה לקהל חדש ואחר מזה שביססו לעצמם עד אז, כשהסולן מאט ברנינגר שר עם סוויפט דואט. כעת הם עושים זאת שוב - הפעם היא זו שמתארחת ב־"The Alcott", מהשירים המוצלחים באלבומו החדש של ההרכב, "First Two Pages Of Frankenstein".
וסוויפט היא לא היחידה. גם פיבי ברידג'ס ממשיכה להוכיח ב־"This Isn’t Helping" כמה קולות נשיים משתלבים נהדר עם קול הבריטון של ברנינגר; בעוד סופיאן סטיבנס שר ב־"Once Upon A Poolside", קטע פתיחה עדין ויפה. אחרי שכמעט התפרקו (תוצאת שילוב בין סיבוב הופעות שבוטל בעקבות הקורונה, פרויקטי סולו ומשבר כתיבה), שירים כמו "Tropic Morning News", "Send For Me" והיפה שבשירי האסופה, "New Order T-Shirt", ממשיכים להוכיח כמה עוד יש להרכב המיוחד הזה לתת ולמה עוד קהל צריך להכיר אותו.
נכון, מדובר בתקליט פחות ניסיוני ומעז מאלה האחרונים שהוציאה הנשיונל בשנים האחרונות, ואת הייחודיות של "Boxer", יצירת המופת שלהם מ־2007, קשה לשחזר. אבל גם השירים ה"גנריים" שיש כאן, כלומר אלה שפשוט נשמעים כמו דברים אחרים של דה נשיונל, נניח "Grease In Your Hair", עדיין יודעים לגעת בנקודות הרגש שמייצרות כאב, קסם, זעם ודמעות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו