אלבום: אביתר בנאי
אמן: אביתר בנאי
שנת הוצאה: 1997
שירים בולטים: "שמתי לי פודרה", "כלום לא עצוב", "מתי נתנשק", "יש לי סיכוי" "אבות ובנים"
במצעד שערך גוף תקשורת זה לכבוד שנת ה-70 למדינה, בחרו מומחי מוזיקה ומבקרים באלבום הבכורה של אביתר בנאי לתקליט הבכורה טוב ביותר בכל הזמנים. הם כנראה לא היחידים שיגידו זאת. כי ב-1997, כמעט משומקום, צץ הכישרון החדש לבית בנאי ושינה את המוזיקה הישראלית לנצח.
"אביתר בנאי" היה יצירה מלאה, בשלה, זועמת וחיה של אמן צעיר שמחפש את מקומו בעולם. הוא לא נשמע כמו כל אלבום אחר שבא לפניו (וגם לא אחריו, למען האמת, כי בנאי עצמו מעולם לא ניסה לשחזר אותו) והפגיש את המאזין הישראלי עם כמה מהטקסטים הכנים, החשופים והנון אפולוגטיים ביותר שפורסמו כאן.
חלק מהשירים שהוזכרו כאן, וגם "תתחנני אלי" ו-"תיאטרון רוסי", יכולים להיחשב היום שנויים במחלוקת, בזמנים בהן אמנות אינה חסינה מפני סתימת פיות. אבל הן גם היום נחשבות לפלא יצירתי שנרקם בנפשו של אמן מבטיח וכואב, שמאז מצא את השקט והתשובה שלו והפך קונצנזוס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו