"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשורר וחתן פרס ישראל מאיר ויזלטיר הלך לעולמו בגיל 82

ויזלטיר הוא בין המשוררים והמתרגמים הבולטים בתולדות המדינה • בשנת 2000 קיבל פרס ישראל לספרות ושירה • מבין שיריו שהולחנו: "יש לי סימפטיה", "שובי לפרדס" ו"קח שירים"

,עודכן
0השמעה
הלך לעולמו. מאיר ויזלטיר, צילום: משה שי

אחד מפורצי הדרך בשירה העברית לדורותיה הלך לעולמו היום (חמישי) בשעות הערב. מאיר ויזלטיר, בן 82 במותו, חתן פרס ישראל לשירה, החל לפרסם שירים בגיל 18. הוא נעשה לאחד הכותבים המוכרים והמשפיעים, לצד חבריו יונה וולך ויאיר הורוביץ ז"ל. ויזלטיר ביקש לפרוץ את לשון השירה ולהנכיח את ריתמיקת הדיבור, ובכך המשיך את נתן זך, אך גם פרץ לו דרך משלו ומהפכה משלו.

הוא נולד במוסקבה, רוסיה בשנת 1941 ועלה ארצה כשהיה בן 8. שיריו הראשונים התפרסמו בכתב העת "משא" עוד בטרם התגייס לצבא, ובמהלך חייו פרסם עשרים ספרי שירה משלו ועוד עשרות תרגומים לסופרים כמו האקסלי ומשוררים כמו שייקספיר, צ'וסר ועוד.

בין המשוררים הבולטים. מאיר ויזלטיר,צילום: משה שי

הוא זכה לתואר פרופסור אמריטוס בחוג לספרות באוניברסיטת חיפה וקיבל את פרס ישראל לספרות ושירה בשנת 2000. בשנות השבעים היה ממייסדי כתב העת "סימן קריאה" ומהקולות הבולטים בו. כמה משיריו גם הולחנו, ביניהם "יש לי סימפטיה", "שובי לפרדס", "קח שירים" (כנסיית השכל) ו"שוב יורד אור חקי אפרורי" (מוניקה סקס).

המשורר והמתרגם בן דורו, אהרון שבתאי, היה חבר קרוב. "אני עצוב נורא", הוא אמר בעקבות הידיעה. "מאיר פרסם וערך ספרים שלי כשערך בעם עובד. הוא היה משורר גדול ואני מאוד עצוב, מותו הפתיע אותי".

המשורר מאיר ויזלטיר,צילום: משה שי

לאחרונה ראה אור טקסט של ויזלטיר בספר "דבר הדומה לצלצול פעמון", שערך הסופר חגי ליניק, ובו שורה של יוצרים כתבו טקסטים קצרים בעקבות תצלומים. גם את ליניק מותו הפתיע מאוד. "היינו אמורים להופיע יחד ביום שישי הקרוב", משתף ליניר בצער. "הוא התאשפז השבוע. היינו בטוחים שהוא יתאושש ויחזור לדירה שלו." לליניק זיכרונות רבים מוויזלטיר. "נורא אהבתי שהוא סיפר לי על הילדות שלו. היינו מדברים הרבה. נהניתי מאוד להקשיב לו. הוא סיפר לי על הילדות שלו, על נתניה, על אחותו, על אמא שלו, על גרמניה, על השירה. היה לו הרבה הומור והוא היה אדם חכם מאוד. הדיבור שלו תמיד היה מקורי, הניתוח שלו, זה היה כמו השירה שלו. אני אוהב אותו מאוד, הוא משורר ענק.

"החיים שלו היה מרתקים, היכולת הוורבלית, השליטה בשפות, ולחשוב שעברית לא הייתה שפת אם שלו. יש לו בבית עשרות מילונים. הוא נולד ברוסיה, ידע גרמנית אבל הוא התכחש לזה, וכמובן צרפתית ואנגלית. הוא סיפר לי שאת הצרפתית רכש דרך קומיקס שקרא. הוא נסע לחבר בפריז ולא היה לו מה לקרוא אז הוא התחיל לקרוא את הקומיקס וככה הוא התחיל להבין. אתגעגע אליו מאוד."

"רציתי מקום בלי חישובים פוליטיים":הראיון של ויזלטיר ל"ישראל היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר