חשמל בלב המדבר

מוצ״ש, סמוך לחצות. בתוככי פארק תמנע הסמוך לאילת, בלב המדבר, על במת ענק שנבנתה במיוחד לרגל האירוע, עומדים יהודה פוליקר וברי סחרוף.

סביבם על הבמה עשרה נגנים ושתי זמרות ליווי. מולם עומדים על הרגליים כ־3,000 בני אדם ומוחאים כפיים על פי המקצב המוכר של השיר "כפיים" של פוליקר מהאלבום "עיניים שלי" ("בכפיים, בכפיים, תנו לה קצב בידיים, תנו לה קצב ברגליים, בעקב הנעליים").

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מפלס ההתרגשות בשמיים. ניכר בשני האמנים הענקיים האלה שלא בכל יום מזדמן להם מעמד כזה. הקהל מגיב באהבה גדולה, והמסיבה היוונית הזו, שמתקיימת בלב המדבר, נוסקת לשמיים.

אחרי זה פוליקר וסחרוף גם ייתנו יחד ביצוע רוקנרולי מופתי לשיר ״רדיו רמאללה״ של פוליקר, והגיטרות שלהם אכן מנסרות את הלילה המדברי אל מול קהל שרוקד באקסטזה.

האירוע הזה היה הפינאלה של סוף שבוע תרבותי במיוחד, שהתקיים באילת בסוף השבוע האחרון. מדובר בפרויקט של רשת מלונות ישרוטל, הנושא את השם ״ישרוטל פאזה מורגנה״, שהתקיים השנה בפעם השמינית בתולדותיו.

במסגרת הפרויקט מוצעות לקהל הנופשים חבילות נופש באילת, שכוללות שלושה מופעי תרבות בקנה מידה לא שגרתי. המופעים מתקיימים כולם באמפי מיוחד בן 2,900 מקומות, שמוקם לצורך האירוע בפארק תמנע הסמוך לאילת.

שעת הצוענים

השנה כלל הפרויקט שלושה מופעים. הראשון, שהתקיים בחמישי בערב, היה של אמן המוסיקה הבלקנית, יליד סרייבו, גוראן בראגוביץ׳. את המוסיקה של בראגוביץ׳ מכירים רבים בזכות סרטיו של אמיר קוסטוריצה, שבראגוביץ׳ הלחין את הפסקול שלהם, ובהם ״שעת הצוענים״, ״חלום אריזונה״ ו״אנדרגראונד״.

בראגוביץ׳ הגיע לתמנע מלווה ב״תזמורת חתונות והלוויות״, הרכב סרבי בן שישה נגנים, מרביתם נגני כלי נשיפה, ובתוספת שתי זמרות ליווי מבולגריה.

למסיבה הבלקנית הזאת הגיחו פתאום חברי ההרכב הישראלי "בלקן ביט בוקס", שהצטרפו לבראגוביץ׳ ולנגניו על הבמה לשלושה שירים - והבעירו את פארק תמנע.

המופע השני שהציע השנה ״פאזה מורגנה״ היה מופע מחול של הבלט הישראלי בשיתוף קבוצת מיומנה. המופע "Game ON", שיצר עידו תדמור (מנהלו האמנותי החדש יחסית של הבלט הישראלי), עלה לפני כשלושה חודשים. לצורך ההופעה בפארק תמנע עבר המופע אדפטציות - והתוצאה היתה מרהיבה.

המופע השלישי שהציע הפסטיבל היה המופע של פוליקר, ״מוזיאון החלומות״, שהתקיים במוצ״ש. במסגרת המופע אירח פוליקר את גידי גוב ואת ברי סחרוף, ונתן מופע מונומנטלי ומרגש בן שעתיים וחצי שכלל את כל להיטיו הגדולים מאז ימי ״בנזין״ ועד היום.

מלבד המופעים הציע הפסטיבל סדנאות עם עידו תדמור ועם חברי קבוצת מיומנה, מסיבות ריקודים שהתקיימו בתמנע אחרי המופעים ומתחם בילויים שהוקם שם, שכלל דוכני אוכל וברים.

לא היה אפשר שלא להתפעל מרמת ההפקה של האירוע. המתחם שהוקם בלב תמנע היה מרשים למדי וכלל תאורה מיוחדת שהאירה את הנוף המדברי. גם ברמה הלוגיסטית הפרויקט נוהל בצורה מרשימה (ולא מאוד אופיינית לביצה שלנו). אוטובוסים הסיעו את אלפי הנופשים מהמלונות אל המתחם בתמנע וחזרה. הכל התנהל ביעילות מופתית, בלי תורי ענק, בלי המתנות מייגעות.

למופעים היה אפשר לקנות כרטיסים גם במכירה פתוחה, כך שרבים מתושבי אילת וחבל אילות הגיעו להצטרף לחגיגה. מחיר כרטיס לכל מופע נע בין 280 ל־330 שקלים (לפני הנחות למיניהן) – לא תענוג זול, אבל בהחלט שווה כל אגורה. לא בכל יום יכולים תושבי הדרום הרחוק ליהנות ממופעים ברמה כזאת.

ובישראל, כמו בישראל, ביום שאחרי המופעים, אתם תפגשו את עידו תדמור באוטובוס למלון ואת גידי גוב במטוס לתל אביב, כאחד האדם, בלי גינוני סלבריטאות, בלי שום הפרדה מ"העם", ותחשבו לעצמכם: האם המופעים המרשימים הללו שרק יום קודם לכן הם היו חלק מהם – אכן היו פאטה מורגנה?

גילוי נאות: הכותבת היתה אורחת של רשת ישרוטל בפסטיבל "ישרוטל פאזה מורגנה".