לא מאכזב
בגיל 80 לא נראה שכהן מתכוון להיפרד מאיתנו כל כך מהר, והנוכחות האמנותית שלו בעולם של היום היא מרגשת ואף מאתגרת.
13 אלבומים ב־80 שנה זה ממוצע צנוע למדי, אבל המקרה של לאונרד כהן הוא יוצא דופן.
רק ב־1967, בגיל 33, אחרי שהתבסס בקנדה כאקדמאי, משורר וסופר בעל שורשים יהודיים מובהקים (אביו נפטר כשהיה בן 9 בלבד, ועל חינוכו הופקד סבו, הרב שלמה זלמן קלוניצקי), היגר אמן המילים המבטיח לארה"ב כדי להתגלות כזמר - מה שעד מהרה אכן קרה.
ייתכן שהפריחה המאוחרת הזאת היא־היא הסיבה העיקרית לכך שהדלק במיכליו של הכהן הזקן לא אזל.
נהפוך הוא. לא ברור אם התבדח או לא, אך במסיבת עיתונאים שערך לאחרונה לכבוד אלבומו החדש הצהיר כהן באופן תמוה כי הוא חוזר לעשן בגיל 80, אחרי 30 שנות הימנעות מסיגריות.
כך או אחרת, באלבומו החדש וה־13 קולו עמוק וסדוק מתמיד, עד כדי כך שלעיתים הוא מזכיר את גרונו של אמן ספוקן־וורד מפורסם אחר - טום ווייטס.
נציין כי הקול של כהן מוגש בחזית המיקס, ושכל מילה ומילה בטקסטים הנוטפים שלו נשמעות ברורות וצלולות.
אמן המילים לא מאכזב גם בתוכן. בלהטוטים השמורים רק לו הוא מייצר שורות יפות. דוגמה אחת היא: "הקשבתי לסיפור שלהם על הצוענים ועל היהודים, זה היה טוב, זה לא היה משעמם - זה היה כמעט כמו הבלוז". דוגמה אחרת היא: "יש אמת שחיה ויש אמת שמתה, אני לא יודע איזו - אז לא חשוב".
האינטנסיביות הכיפית הזאת אורכת 36 דקות. אגב, בדיוק האורך המקובל לאלבום בימים שבהם כהן עשה את צעדיו הראשונים כמוסיקאי.
בגיל 80 לא נראה שכהן מתכוון להיפרד מאיתנו כל כך מהר, והנוכחות האמנותית שלו בעולם של היום היא מרגשת ואף מאתגרת.
לאונרד כהן,"Popular Problems"ציון: 9
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו