"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"היה לי בודד": המוזיקאית שנכנסה ללב המיינסטרים מספרת על הדרך שעברה

אהוד בנאי, נינט ודני סנדרסון הם רק חלק מהאמנים שהיא מנגנת איתם, ואם אתם הולכים להופעות, נראה שאת השם שלה כבר שמעתם • הצ'לנית מאיה בלזיצמן, שעזבה את העולם הקלאסי והתברגה בצמרת הפופ והרוק, תעביר כתת אמן בפסטיבל הג'אז באילת • "חיפשתי איך ליצור ולהביע את עצמי עם אנשים מהמוזיקה הפופולרית", היא משתפת

,עודכן
0השמעה
בלזיצמן. "גיליתי את הג'אז מאוחר יותר", צילום: עידו לוי

בעולם אחר הצ'לנית מאיה בלזיצמן היתה יכולה להיות שם מוכר בעיקר במחוזות המוזיקה הקלאסית. חינוך כצ'לאנית קלאסית מגיל 6 ושירות צבאי כחלק מהרכב רביעיית מיתרים צבאי סללו את דרכה, על פניו, לקריירה קאמרית שבה סביר להניח היתה מצטיינת - אך גם נחשפת באופן משמעותי למספר זעיר יותר של אנשים, בעיקר חובבי התחום.

בהיעדר הוכחה מובהקת לקיומם של יקומים מקבילים, המציאות העכשווית היא זו שנותר לעסוק בה. ובטיימליין הנוכחי בלזיצמן (36) עשתה תפנית משמעותית והחלה לנגן עם אמני פופ ורוק מיינסטרימיים - אפרת גוש, נינט טייב, שלומי שבן, קרן אן, אהוד בנאי, דני סנדרסון, דויד ברוזה ורבים אחרים. עם השנים היא נכנסה גם לעולם הג'אז, וכך היא הגיעה לפסטיבל הג'אז באילת - במהדורתו החורפית, שם תהיה אחת משני מוזיקאים שיקיימו בו כיתת אמן.

"אני תמיד אוהבת להתחיל קצת במוזיקה ואז לספר את התהליך שלי", היא מספקת הסבר ראשוני על הנעשה בכיתתה. "התחלתי לנגן צ'לו בעולם הקלאסי, ובגיל העשרה המאוחר עברתי לעולם הפופ ואז גיליתי את הג'אז קצת יותר מאוחר. אני מתכוונת לספר מה זה אומר להיות נגנית צ'לו בעולם הג'אז, ולנגן עם המוזיקאים המדהימים שיש בארץ הזו. הרבה מוזיקאים מטורפים, וכולם יקירי הפסטיבל במשך המון שנים. אנגן גם חומרים שלי, סטנדרטיים, עיבודים שאני עושה שמקושרים יותר לג'אז. אמנם לא גדלתי בג'אז אבל אני מרגישה חלק יחסי ממנו. זה עולם מאוד עשיר מבחינתי: מצד אחד מאוד מורכב, ומצד שני נוגע ללב".

בלזיצמן בהופעה. "אוהבת לספר על התהליך שעברתי",צילום: אופיר אברהמוב

למה בעצם עברת לנגן מיינסטרים?
"אהבתי את העולם הקלאסי אבל יותר אהבתי לנגן בחברה. היה לי קצת בודד, וחיפשתי לנגן, ליצור ולהביע את עצמי במוזיקה עם אנשים מהמוזיקה הפופולרית. כשהתחלתי לנגן עם אפרת גוש, פתאום הכרתי אמנים שנפגשים במשך המון שבועות בחדר חזרות, מנגנים ומביאים רעיונות. זה מה שגרם לי להתאהב בסגנונות מוזיקה אחרים. בחרתי לא רק לשבת בבית ולהתאמן - שזה מה שעשיתי רוב שנותיי הצעירות - ובמקום זה לנגן בקבוצה. זה התאים יותר לאופי שלי".

יש קולגות מהעולם הקלאסי שלא הבינו את המהלך?
"כן, היו כמה הרמות גבה, אבל היו גם המון שפרגנו. מוזיקה היא מוזיקה, ובסוף מדובר בהבעת רגש. הרבה עשו גם את הצעד הזה אחריי והתחילו לנגן מוזיקה פופולרית או פסקולים לסרטים. ושוב, העולם הקלאסי הוא עולם מופלא, חלילה לא אמרתי עליו דבר רע. לי באופן אישי הוא היה קצת בודד, אבל זה ממש שלי".

אנחנו שומעים היום יותר צ'לו במיינסטרים מבעבר. את חושבת שיש לך חלק בזה?
"לפניי היו קרני פוסטל, יובל מסנר ואחרים. יכול להיות שתרמתי, אבל היו איתי גם נגני כינור וויולה. אולי זה באמת נהיה קצת יותר פופולרי, אבל כמוני יש עוד כמה".

פסטיבל הג'אז באילת - מהדורת החורף יתקיים ב־25-23 בפברואר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר