מוקי. "נאמן רק לעצמי" | צילום: מורן קריב

"אין לי כוח לצדקנים וטרחנים": מוקי מוציא אלבום חדש ולא מתנצל על כלום

העבודה על האלבום "חזק עם הלב וקרוב עם הגוף" הייתה שונה מכל מה שעשה עד כה • בעזרת אמנים אורחים (ברי סחרוף, עברי לידר, עדן חסון, שקל) ומפיקים שונים נוצר תמהיל של סגנונות מגוונים, שאפשר לדבריו "להגיע לעומקים אחרים" • על רקע מופע האיחוד עם שב"ק ס' הוא חושף: "אני בטוח שנקליט יחד חומרים חדשים", וגם מגיב על הטענות שחלק מהטקסטים היו בעייתיים: "לא עשינו שום דבר רע"

על פניו, חמש השנים שעברו בין אלבום האולפן האחרון של מוקי "הולך על מים" ובין זה החדש שיצא היום (שלישי) מעוררות תמיהה. תקופת הקורונה, זו שהרחיקה מוזיקאים מהבמות, גם יצרה עבור אמנים רבים הזדמנות לכתוב חומרים חדשים ולהוציאם מהר - פועל יוצא של לו"ז שהתפנה וזמן יצירה שנוצל למטרות מחשבה וניסוח אמירה.

אבל המקרה של מוקי מעט שונה - לא רק בגלל שהשקיע את זמנו בשנים האחרונות גם במשחק, אלא בעיקר כי אופי העבודה על "חזק עם הלב וקרוב עם הגוף" (טייטל שנשמע רק במקרה - ולמעשה גם למוקי עצמו - דומה לזה של "בקצב אחיד בתנועות של הגוף" של הקולגה עברי לידר, שעוד ישוב אלינו בהמשך טקסט זה) היה שונה לגמרי.

12 שירים מרכיבים את אלבום הסולו השמיני של הזמר, ורובם המוחלט כוללים שיתופי פעולה עם אמנים או מפיקים שונים. את "עניבות" הפיק לו ינון יהל, בעוד על ההפקה של "יום חדש" אמון הראפר שקל. ב"מהצוואר שלך" הוא הפקיד את היצירה שלו בידי סתיו בגר, ובשירים כמו "תזכור הכל" ו"מן עצבות שכזו" הוא שר עם עברי לידר וברי סחרוף - בהתאמה (כשאת עמדת המפיק תפס הפעם ג'וני גולדשטיין). לרבים מהשירים אופי שונה זה מזה, וחלקם נחשבים טריטוריה כמעט זרה עבור המוזיקאי. בשיר "כמו כולם", שהלחין לו עדן חסון, הוא פונה אף לכיוונים ים-תיכוניים לא אופייניים למי שמזוהה בעיקר עם היפ-הופ ורוק.

(Prod. by Johnny Goldstein) מוקי וברי סחרוף - מן עצבות שכזו

"באמת אף פעם לא יצא לי להיות כל כך הרבה זמן בין אלבומים, אבל בעיניי זה היה שווה את זה ואני אוהב את מה שיצא", הוא אומר. "זה לא היה עניין של מחסום כתיבה, למרות שבחצי השנה הראשונה של הקורונה לא היו לי שום רצון, חשק או אנרגיה לשבת מול מחברת. זה מה שאני עושה כל החיים שלי: נכנס לחדר העבודה וכותב. פתאום היו איזה שישה חודשים שלא עשיתי את זה וזה שיבש לי את המערכות. אבל זו רק סיטואציה אחת מתוך חמש השנים האלה. בכל האלבומים הקודמים היה תמיד מפיק אחד, וכשאתה עובד עם מפיק אחד אתם נכנסים לבועה שלכם, אוספים את החומרים ואז נכנסים לאולפן ומקליטים. זה מה שעשיתי תמיד, עם פילוני ואורי אבני, למשל.

"הפעם זה היה שונה. מצד אחד זה אפשר להיכנס בכל טראק לעומקים אחרים. מצד שני זה לוקח זמן, זה לא דבר שקורה בחודשיים. האיסוף הזה נעשה במודע כי רציתי לעשות משהו רחב ככל האפשר ולגעת בכל מני צבעים של נגעתי בהם קודם. לכל שיר פה יש את הצבע המיוחד שלו וכל אלה חלק ממני".

מוקי ועברי לידר - תזכור הכל

זה גם נשמע שהלכת לכיוונים של האורחים שלך. השירים עם לידר וסחרוף, למשל, נשמעים כמו שירים שלהם.

"אני חייב להגיד שאולי זה ככה נשמע אבל זה ממש לא ככה. 'תזכור הכל', השיר שאני שר עם עברי הוא שיר שלי. אני והמפיק נעם עקרבי חיפשנו באולפן איזה טוויסט, כי משהו לא הסתדר לנו במעבר של אקורדים בשיר. אמרנו שנקרא לעברי, כי שנינו עבדנו איתו בעבר, ואולי הוא יעזור לנו לפתור את הדבר הזה. הוא הגיע, הקליט טייק שירה ואז אמרתי לו: 'אתה יודע מה? בא לך שזה יהיה דואט?'. כך שעברי נכנס לשיר כשהוא כבר היה כמעט גמור.

גם השיר עם ברי - אמנם דמיינתי אותו עם הגיטרות של ברי וצבעתי אותו בצבעים האלה, אבל זה שיר ששרתי אותו אני בהתחלה. אז אתה אומר 'אה, זה נשמע כמו שיר של סחרוף', אבל ברי הוריד את השירה שלו על זה. אולי זו היכולת שיש לי לתת את המקום למי שאיתי ולעשות משהו ביחד. אני יודע איך לתת לאנשים את המקום שלהם ואני מאוד נהנה מזה".

אגב לעשות משהו ביחד - בחודשים האחרונים קיבל מי שעקב אחר הקריירה של הזמר מתחילת דרכה באמצע שנות ה-90 מנה גדושה של נוסטלגיה. האיחוד של שב"ק ס', ההרכב בו פרץ, היה נראה עד לפני כמה חודשים כמו דבר שלא עתיד לקרות בקונסטלציה כזו או אחרת. לא מעט בשל הכיוון המוזיקלי שאותו לקח מוקי, מנער פוחז שיורה תכנים מרדניים וביקורתיים אה-לה NWA לאיש משפחה שכותב טקסטים שעוסקים בבגרות ובאבהות. חומרים שהביאו עליו גם לא מעט ביקורת מצד מי שזוכר אותו בגרסה המרדנית יותר.

הוא, אגב, לא חירש לביקורת. "אני מודע לדיבור הזה של 'למה אתה לא עושה היפ-הופ?'", הוא אומר. "אני עושה את מה שאני פאקינ' רוצה לעשות ואת מה שבא לי לעשות. אני לא מחוייב לאף אחד חוץ מלעצמי, כי ביום שאהיה מחויב אחרים אעבוד במשהו אחר. אני תמיד נאמן לעצמי".

עכשיו כשחזרת לרגע להופיע ולשיר עם שב"ק הקונטרסט בטח הורגש.

"זה תלוי על איזה חומרים של שב"ק מדברים. יש חומרים שעשינו עם שב"ק ואני גאה בהם מאוד אבל יש חומרים שכתבנו בגיל 15-16 שהם נכונים לאז אבל אני עדיין נהנה לשיר אותם. זה לא שאני אומר איך זה מתחבר עם 'ילד של אבא'? אני חי בשלום עם כל הדברים שעשיתי כמוזיקאי. המנעד הדי רחב של הדברים שעשיתי בחיי הם כולם אני, אז לי נוח עם זה".

מתוך מופע האיחוד של שב"ק ס'. "יש רצון משותף ליצור יחד", צילום: קוקו

היו מי שטענו בפניכם שמדובר בטקסטים בעייתיים שלא הולמים את רוח התקופה?

"מעט מאוד ובשוליים. אני לא מתנצל על שום דבר שעשינו בשב"ק בעבר. לא עשינו שום דבר רע לאף אחד, יש טקסטים שהיום נשמעים לא במקום אבל זה כי מסביב דברים שונים היום מבחינה חברתית. אני שר שירים ששרתי בגיל 16 ואין לי מה להסביר עכשיו. אני חייב להודות שאין לי כוח לצדקנים וטרחנים. נדפדף הלאה, נקסט".

האיחוד עשה לכם חשק להקליט חומרים חדשים ביחד?

"זה משהו שיכול לקרות, זה בטוח. מוקדם להגיד מתי זה יקרה אבל אני בטוח שזה יקרה. שב"ק זו להקה של החבר'ה. אם הכוכבים יסתדרו שוב, כמו שקרה לנו עם האיחוד הזה, ולכולם יהיה את הזמן והמקום - גם בנפש וגם בלו"ז והכל יתחבר, אז אני בטוח שייצא משהו. זה מאוד לא פשוט. הם החברים הכי טובים שלי מגיל שמונה, אבל כל מיני דברים צריכים להתחבר קודם. אם זה יקרה? ימים יגידו. יש חומרים חדשים לשב"ק, הרי הוצאנו שיר אחד ויש עוד כל מיני סקיצות שהתחלנו לעבוד עליהן ורעיונות ומחשבות. בעיקר יש רצון משותף וזה מה שהכי חשוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...