רוצים לרומם את מצב הרוח? האזינו לקסם הזה

ב־2006 הוציא ברוס ספרינגסטין לראשונה בקריירה אלבום נטול חומרים מקוריים. "We Shall Overcome: The Seeger Sessions" הורכב מ־13 שירי פולק שהנגיש לקהל הרחב פיטר סיגר, שקיבלו טיפול חדש של ספרינגסטין, ולכל הדעות היה מדובר בהצלחה גדולה. הביקורות היללו, המאזינים שמחו, שירים שהזמן שכח זכו לעדנה מחודשת, והאלבום זיכה אותו בפרס גראמי.

כעת, קצת יותר מעשור וחצי אחרי ההברקה ההיא, מוציא המוזיקאי מניו ג'רזי את "Only the Strong Survive", אלבום קאברים נוסף באותו הקונספט, וזה לא באמת יפתיע מישהו לגלות שהנוסחה שעבדה לפני 16 שנה ממשיכה להיות אפקטיבית גם היום.

מדובר באלבום שכולו חגיגה לאוזניים. ספרינגסטין חולק כאן כבוד לשירי הסול שעזרו לעצב את הרוקנ'רול שהוא כל כך מזוהה עימו, והטיפול שהוא מעניק כאן לקלאסיקות של הז'אנר מראה כבוד, הערכה ובעיקר אהבה אדירה. שיר הנושא של האלבום הוא רצועה מרוממת רוח ומלאת תקווה. גם "Soul Days" שמגיע אחריו הוא שיר "פיל גוד" מובל כלי נשיפה שהולם את קולו הצרוד של הזמר בן ה־73, וכמוהו גם "The Sun Ain't Gonna Shine Anymore" ו־"Hey, Western Union Man". בכלל, כל השירים כאן מופקים באופן עשיר ומלא רבדים, גם העדינים שבהם כמו "Nightshift" המרגש.

העניין הוא שברוס והאי סטריט בנד שלו בחרו שלא להעניק פרשנות חדשה לשירים הישנים, כפי שרבים חשים שהם צריכים לעשות בבואם לחדש יצירות עבר, כמו פשוט לבצע אותם באופן האנרגטי, המתלהב ומלא החיים ביותר שהם יכלו. יש מי שיראו בפרויקט לא יותר מגרסאות קריוקי ל־15 להיטי סול, וזו דרך לא לחלוטין בלתי מדויקת לראות זאת, אבל היא גם מפספסת המון יופי וקסם שיש כאן, באלבום שירים את מצב הרוח גם למדוכדכים שבמאזינים.