הוא עבד כעורך וככתב בגופי תקשורת שונים ("ידיעות אחרונות", ynet, mako ו-"חדשות 12"). כשישב במערכת שהייתה צמודה לאולפני "הכוכב הבא" - למרות העבודה המספקת - הרגיש מתוסכל כשהיה שומע בכל משמרת שלו את הזמרים מתכוננים, מתאמנים ושרים, והוא לא חלק מזה. המוזיקאי מור לב ידע תמיד שהוא שייך לבמה' ולא הפסיק לחכות לרגע בו יגיע היום שלו.
כעת, בגיל 34, הוא סוף סוף מגשים חלום: אחרי שהחל להופיע עם הרכבי קאברים, הוא משחרר את שיר הבכורה שלו, "מדפים", שמספר את סיפורם של כל אלו שמחפשים מדי לילה את האור - אלו שחולמים להגשים את עצמם ולממש את כישרונם. את הסינגל הפיק היוצר אלמוג טבקה.
"בעשור האחרון, עד לפני כחודש, עבדתי בחדשות 12, והאולפנים של 'הכוכב הבא' בנווה אילן ממש צמודים אלינו. הייתי שומע בקולי קולות את המתמודדים שרים. הייתי אומר לעצמי שאני צריך להיות שם. לאודישנים של 'הכוכב הבא' הגעתי לפני 4 שנים, וכמעט הגעתי לשלב המצולם", הוא מספר ל"ישראל היום". "תארי לך שעוד כשהייתי חייל רציתי ללכת לאודישנים של 'כוכב נולד'. הגעתי לדלת האודישנים, וברגע האחרון נבהלתי, הסתובבתי והלכתי".
מתי ידעת שמוזיקה זה הדבר שאתה רוצה לעשות?
"זה הלך וצמח אצלי. בתיכון ראיתי חברים לכיתה ששרים בטקסים, ואמרתי שאני צריך להיות שם. בגיל 24 משהו התעורר בי והלכתי לשיעורי פיתוח קול. משם התגלגלתי להרכבי קאברים, שבהם עד היום אני פעיל, וזה הגדיל לי את הביטחון והאמונה בעצמי. היום, למשל, אני עדיין חלק מההרכב The Chillers.
"לאורך השנים היו ניסיונות שלי להוציא שירים מקוריים שלי, כתבתי קצת, חברתי למפיק שאמר 'בוא ננסה לעשות דברים'. אחר כך החלטתי פשוט לגנוז הכל כי חשבתי שזה לא מספיק טוב. אבל בשנה האחרונה החלטתי שאני הולך על זה. ישבתי עם עצמי, ואמרתי שזה משהו שאני רוצה לממש ושאני עושה את זה. גם הקורונה, תקופה שבה היינו מסוגרים, נתנה לי השראה וזמן לכתוב.
"היום אני עובד כעורך חדשות במקום אחר, אבל ברור לי שמוזיקה זו התשוקה. יחד עם זה, אני מציאותי. בגלל שבאתי מהעולם הזה, אני יודע כמה זה קשוח וכמה צריך או מזל או התמדה או שניהם יחד. אני יודע איך הדברים האלה עובדים. הוצאתי את השיר 'מדפים' לאחרונה, ורק היום אני ממש רוצה שזה ייצא החוצה. עד עכשיו התמהמהתי עם זה כי חששתי, אבל עכשיו – אחרי הקיץ והחגים - החלטתי שזו ההזדמנות".
ומה החלום? לעשות מוזיקה?
"שיכירו בי ובכישרון המוזיקלי שאני רוצה לבנות. אני עוד בשלב שבו אני מוציא דברים ושואל את עצמי אם זה טוב או לא. אני יותר בטוח בעצמי ממה שהייתי, אבל תמיד יש את הספק הזה. אני תמיד מחפש את החותמת. החלום הוא לקבל אותה".