בלילה חורפי בתחילת 1998 בילה המפיק המוזיקלי האמריקני כרמן ריזו יחד עם הקולגה רוב קוולו באולפן ההקלטות "רקורד 1" בלוס אנג'לס, שהיום שייך לד"ר דרה. יחד איתם הייתה אלאניס מוריסט, אז הזמרת המדוברת ביותר בעולם, שאחרי אלבום הפריצה המצליח שלה עבדה עמם על "Uninvited", הסינגל שימשיך את ההצלחה הגדולה שלה וישתלב בפסקול הסרט "עיר של מלאכים".
מתישהו באמצע הלילה נכנס אדם זר דרך דלת הכניסה שנותרה פתוחה, נעמד בחלוק אמבט באמצע אולפן ההקלטות ובמבט עייף וזועף ביקש מהחבורה להנמיך את הווליום. לא עניין אותו שמולו עומדת אחת מהכוכבות הגדולות בעולם וצמד מפיקים עטורי פרסים. "אני מנסה לישון", רטן לעברם, "אז תהיו יותר בשקט". "זה סיפור מצחיק, אני תמיד נזכר בו כשאני חושב על אלאניס", מספר ריזו (58) מהשמות המוכרים והוותיקים בתעשיית המוזיקה בארה"ב. ברפרטואר של ריזו מועמדות לשני פרסי גראמי ועבודה עם שמות כמו סיל, דיידו, טייסטו, פול אוקנפולד וקולדפליי, שאיתם הקליט את הלהיט "Speed of Sound".
לא מדובר באנקדוטה לשם ניים דרופינג בלבד, שכן ריזו הוא אחד השמות שיגיעו לישראל במסגרת פסטיבל "חשיפה בינלאומית", אשר יביא לארץ כבכל שנה שחקני מפתח בתעשיית המוזיקה העולמית למה שנקרא "סקאוטינג" – חיפוש אחר כישרונות ישראלים. עבור ריזו מדובר בביקור תשיעי או עשירי בארץ, ועצם העובדה שהוא פוקד (שוב) את מחוזותינו כדי לסקור את התוצרת המקומית אומרת לא מעט על הייצוא הישראלי לחו"ל בשנים האחרונות, וגם על האפשרויות שפתוחות היום בפני זמרות וזמרי הארץ.
"הייתי באירוע הזה פעמיים עד כה ואני ממש מחכה לו", הוא מספר. "יצאתי ממנו כמעריץ של חלק מהאמנים שפגשתי שם. ריף כהן למשל, או גארדן סיטי מובמנט. זה נהדר, כי אתה זוכה לפגוש אנשים מכל העולם שלא היית פוגש אחרת. מגיעים לשם גם מפיקי פסטיבלים שמחפשים אמנים לשבץ באירועים שלהם בשנה הקרובה, ובמובן הזה זו גם דרך טובה לא רק להכיר מוזיקה חדשה מישראל, אלא גם לפגוש אנשים חדשים מכל העולם".
כמפיק יש לך היום יותר משקל מאי פעם. הטייטל שלך עבר שדרוג בשנים האחרונות.
"כן. הייתי אומר אפילו – לרוע המזל. אבל מפיקים מקבלים פוקוס יותר זמן משנדמה לך. אם תחזור אחורה לשנות השמונים, התשעים או אפילו לפני כן בסיקסטיז, היו מפיקים מפורסמים שהיה להם גוף עבודה. אבל אני חושב שבעידן ההיפ-הופ המפיק הפך להיות יותר המרכז ואני חושב שזה דילל את המושג הזה. כי עכשיו אתה לא חייב להיות האמן הכי טוב, אבל אם אתה נמצא תחת מטרייה של מפיק מוכר זה מאפשר לך לקבל חשיפה גדולה. אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל יש לך מפיקים כמו מארק רונסון שהוא מוזיקאי נפלא בעצמו וגם כותב. קשה לשים אותו בסל אחד עם מפיקים שהם יותר סלבריטאים ויש להם סט כישרונות פחות מרשים".
מפתיע לשמוע את זה ממך.
"אני לא רוצה לקחת מההצלחה של מישהו, אבל באייטיז סגנון המוזיקה של טרייסי צ'פמן, למשל, של פולק מדורות לא היה כזה פופולרי. ואז היא הופיעה וזה נהיה ענק ופתאום כל הלייבלים החתימו אמנים כאלה. גם האינדי רוק של אלאניס נהיה מאוד נפוץ אחרי שהיא פרצה. אני חושב שזה אותו דבר עם הפקה. בסופו של דבר אני חושב שתעשיית המוזיקה היא דבר מעגלי. אז עכשיו מפיקים הם סופרסטארים והם מקבלים קרדיט ורואים את השם שלהם בכל מקום. גם זה ישתנה".
פסטיבל חשיפה בינלאומית יתקיים בין 22 ל-27 בנובמבר בירושלים ובתל אביב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו