50 שנים חלפו מאז ששלישיית הבנות "שוקולד מנטה מסטיק" פרצה למוזיקה הישראלית. "שלוש בנות אנחנו - ירדנה, רותי, לאה", כתב עליהן ועבורן המשורר והפזמונאי יורם טהרלב, וכעת הן עומדות בפני מופע איחוד חגיגי שייערך במוצאי השבת בפארק יהושע.
ירדנה ארזי, רותי הולצמן ותמי עזריה נפגשו לראשונה לפני יובל. כעבור חודש לאה לופטין החליפה את עזריה - וכך התגבשה השלישייה שפרצה בפסטיבל הילדים 1972 עם השיר "אברא קדברא".
השלוש נשארו חברות טובות גם שנים לאחר פירוק ההרכב, ולקראת האיחוד שיתקיים במוצאי השבת הן מספרות בראיון ל"ישראל היום" על המסע שעברו יחד ולחוד, ועל הקסם ששום שלישיית בנות בארץ לא הצליחה להביא אחריהן.
"אנחנו חברות טובות ומאוד אוהבות לשיר יחד, ולא היה צריך הרבה סיבות כדי להרים את הדבר הזה", מסבירה ירדנה כשאני שואלת איך נולד המופע, "זה הכי הגיוני עבורי להופיע עם החברות שלי, עם ההרמוניה הקולית שלנו".
"זו תהיה חגיגה היסטרית"
רותי מוסיפה: "אני חושבת שגם הקהל שמח לשמוע אותנו, אנחנו מביאות נוסטלגיה. זה כיף להשתעשע על הבמה. אני לא שרתי הרבה אבל דיבבתי לאורך כל השנים ושיחקתי".
"היא מצטנעת, היא קיבלה שבחים אדירים וביקורות נלהבות על התפקיד שלה ב'על הספקטרום'", ירדנה מתערבת, ולאה ממשיכה: "אני מאוד מתרגשת לחזור לזה. אנחנו חברות המון שנים, וזה מיוחד בעיניי שיש לנו מקום, שהקהל מתגעגע. גם אני מתגעגעת. זו הולכת להיות חגיגה היסטרית".
לצד הקהל הבוגר שיבוא להתרפק על הנוסטלגיה, אתן מכוונות גם לקהל צעיר שלא הכיר אתכן ונחשף היום למוזיקה שלכן?
"היום הפלטפורמות הדיגיטליות מנגישות את המוזיקה בלי להתחשב בגיל. הצעירים פתאום נחשפים למוזיקה שלנו בטיקטוק, וזה מדהים", אומרת ירדנה, "יש לי כרבע מיליון צפיות לכל סרטון שאני מפרסמת - כולל סרטונים של שוקולד מנטה מסטיק. אני חושבת שההרמוניה הקולית שלנו היא הדבר הכי חזק אצלנו, ואליה לדעתי הקהל מתגעגע".
"אני חושבת שאם היינו מנסות 'להתחכם' ולהתחיל לעשות את השירים באווירה אחרת או בעיבוד אחר, לא היינו מוציאות משהו יותר טוב", מצטרפת רותי.
מאז השלישייה שלכן לא הצליחו באמת לייצר שלישיית בנות שהשפיעה כל כך. מה היה סוד הקסם?
"קודם כל היתה לנו כימיה, זה הדבר הראשון, והיא באה לידי ביטוי בקולות. ההיכרות שלנו כאילו נכתבה מלמעלה", אומרת לאה. לדברי רותי, "משהו בעיבודים ובהגשה היה פשוט טוב - וזה מה שנשאר במשך השנים". "הלהקה בנויה משלוש סולניות: אלט, סופרן ומצו - וזה מה שהיה מיוחד. כל אחת מאיתנו היא זמרת בפני עצמה וכל אחת מאיתנו יכולה להחזיק שיר. כשהקולות האלה מתחברים למקשה אחת, נוצר משהו עוצמתי", מסכמת ירדנה.
איך באמת קרה המפגש הראשון?
"נפגשנו בבקו"ם. שלוש בנות שכל אחת הגיעה ממקום אחר בארץ. קראו לנו לחדר ונתנו לנו מספרים אישיים עוקבים, ונסענו למחנה 80. כשהגענו לשם, נכנסנו לאוהל אחד וישנו מיטה ליד מיטה - שם החברות פרצה", נזכרת רותי.
ירדנה משתפת: "אני פגשתי את לאה בשירותים ומייד התחלנו לקשקש", ולדברי לאה, "כבר שם היתה כימיה נהדרת ומייד הפכנו לחברות".
כשמדברים על מופע חד-פעמי בעולם התרבות, תמיד יש גם תקווה שזה משהו שירוץ הלאה. מה איתכן?
"זה אולי מוגזם להגיד ירוץ בגיל 70", רותי צוחקת, "אבל שילך מדי פעם". מבחינתה של ירדנה, "אני אשמח לחלוק איתן את הבמה ושהמופע ימשיך", ולדברי לאה, "גם אני אשמח לכל התפתחות שתהיה, כי המפגש הזה מרגש ומהמם וטוב".
לסיום, אי אפשר שלא לשאול: מי המנטה, מי המסטיק ומי השוקולד? אולי הפעם תגלו לי?
"זו שאלה שחוזרת כבר 50 שנה, עד כדי כך שיורם טהרלב כתב עליה שיר. מבחינתנו, זה היה סוד ונשאר סוד שאנחנו לוקחות איתנו, והאמת - סוד שגם מצחיק אותנו כל השנים".
