פרידה ממוסד תל אביבי: מועדון הבלוק סגר את שעריו

מועדון הבלוק התל אביבי, אחד מהמועדונים האהובים ביותר בישראל, קיים בערב שישי את המסיבה האחרונה בו – וסגר בשבת בבוקר את שעריו לאחר 14 שנות פעילות. הסיבה לסגירה היא המאבק המתמשך של בעלי המקום מול נצבא, החברה המנהלת את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, שבה נמצא המועדון ב-11 השנים האחרונות.

בפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של המועדון, נכתב כי ההנהלה עשתה בחודשים האחרונים את כל שביכולתה כדי לפתוח מחדש את הרחבה הראשית במקום "על מנת להחזיר את הבלוק ואת סצנת המועדונים של תל אביב לימי הזוהר שכולנו מתגעגעים אליהם", אך ההליך המשפטי מול נצבא גרם לכך שלא ניתן לעשות זאת מבלי להשקיע בדבר סכום כסף שאין ברשותם. "במקביל, ניסינו למצוא מקום חלופי כדי להעביר אליו את פעילות המועדון, אך נכון לרגע זה עדיין לא מצאנו מקום שיאפשר זאת בצורה שתתאים לרוח המותג", הוסיפו.

עוד נכתב בפוסט: "ההשפעות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה, המצב הכללי של סצנת המועדונים בישראל ובעולם, והעובדה שללא הרחבה הראשית המועדון עובד כבר תקופה ארוכה בתפוסה של פחות מ-40% ומתקשה לעמוד בהוצאות, כל אלה ועוד לא מותירים לנו ברירה אלא להכריז, אחרי 14 שנות פעילות, על סגירת מועדון הבלוק. אנחנו רוצים להודות לכולכם על השנים הנפלאות שחווינו ביחד. לכל הצוות המסור לדורותיו, שומרי הווייב, בלעדיהם המקום לא היה מה שהוא, לכל האמנים מהארץ ומחו"ל שניגנו את הפסקול של חיינו ושהיו חלק ממשפחת הבלוק, וכמובן לכם, שהייתם, שרקדתם ושלקחתם חלק במסע המופלא הזה, שנמשך כמעט עשור וחצי".

"כשאנחנו מסתכלים אחורה על 14 השנים האחרונות, אנחנו מרגישים גאים במה שהשגנו: היינו בית לקהילה של אלפי בליינים ומאות אמנים מקומיים ובינלאומיים, תקליטנים, מעצבים, אמני וידאו ועוד; אירחנו את התקליטנים הגדולים בעולם, חלקם עוד לפני שהפכו לכוכבי על; זכינו להכרה כאחד מהמועדונים הטובים בעולם מרשימה ארוכה של אמנים מובילים ופרסומים משפיעים; תמכנו בז'אנרים מוזיקליים שונים ואפשרנו לקהילות להתגבש סביבם; השארנו חותם בדברי ימי הסצנה המקומית והוספנו לספר העבה והמכובד הזה לא מעט מסיבות היסטוריות שייזכרו עוד שנים קדימה", כתבה ההנהלה.

המנהלים הודו כי השנה האחרונה הייתה "הקשה ביותר שעבר, אך אנו מסיימים בהוקרת תודה אינסופית על כל מה שזכינו לחוות ביחד. הצלחה נמדדת לא רק בכסף, ולזיכרונות אין מחיר – הם יישארו איתנו תמיד".

הפוסט מסתיים עם נקודה מסוימת של אופטימיות: "זהו סיומו של פרק, אבל לא בהכרח סופו של הספר כולו. אנחנו לא יכולים להבטיח שזה יקרה, אבל נעשה ככל האפשר כדי להמשיך את הדרך של הבלוק. הפתגם אומר 'על כל דלת שנסגרת, נפתח חלון'. המסע עוד לא הושלם, וגם אם זה יהיה במקום ובזמן אחרים, או בצורה שונה, אנחנו מקווים ומאמינים שעוד נתראה ברחבות".