"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צביקה פיק: תופעה שלא נראתה כמותה בארץ
אף שהוא נתפס כעוף מוזר על רקע המוזיקה המתפתחת של שנות ה-70, הזמר הגדול זכה בשבחי המבקרים • בראיונות סיפר איך השתוקק להשתייך לקליקה הישראלית
צביקה פיק | צילום: סער יעקב
1949-2022

צביקה פיק: תופעה שלא נראתה כמותה בארץ

אף שהוא נתפס כעוף מוזר על רקע המוזיקה המתפתחת של שנות ה-70, הזמר הגדול זכה בשבחי המבקרים • בראיונות סיפר איך השתוקק להשתייך לקליקה הישראלית

מאיה כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

על רקע המוזיקה הישראלית המתפתחת של שנות ה-70 ולצד הכוכבים התורנים אריק איינשטיין ושלום חנוך, כוורת, קצת אחרת, שלמה ארצי, מתי כספי ותמוז, ובד בבד עם המוזיקה המזרחית המחתרתית, הפופ של פסטיבלי הזמר ושירי ארץ ישראל, שעדיין נחשבו למוזיקה הישראלית הלגיטימית ביותר - האלבומים של צביקה פיק שילבו מגוון ז'אנרים שלא נכנסו לשום תבנית. "מוסיקה", עם קטע הדיסקו הראשון שנוצר בעברית בדמות "הרקדן האוטומטי", הבלוז של "בין האצבעות", הרוקנרול של "מה עכשיו" ופסטיבל סן רמו ב"את השתנית". צביקה פיק היה דמות שלא נראתה בארץ קודם לכן, ונתפס כאאוטסיידר וכאניגמה. בראיונות סיפר איך השתוקק להשתייך לקליקה הישראלית, לאלה שישבו בבית הקפה ואכלסו את הבוהמה התל-אביבית.

בסדרה "סוף עונת התפוזים" הוא אמר את הדברים הטעונים הבאים: "אני אף פעם לא קיבלתי הערכה כמו מתי כספי, שלא כתב יותר ממני, ולא הצליח יותר ממני... אבל כשאומרים 'צביקה פיק' אומרים מעריצות, אומרים בגדים מטורפים. למה לא מוזיקה? זה העיסוק היחיד שלי".
ב-1978, עם יציאת "מוסיקה", כבר נתפס פיק כיוצר לגיטימי עם מעריצים ובעיקר מעריצות שלקחו את תופעת ההערצה כמה צעדים קדימה. פיק הציע שירים לאריק איינשטיין, הופיע עם זמרות כמו אילנה רובינא, ג'וזי כץ, רותי נבון ויפה ירקוני, הלחין שירים לחוה אלברשטיין ולאושיק לוי ועבד עם כותבים כמו יהונתן גפן ואהוד מנור. למרות כל זאת, הוא עדיין נתפס כתופעה מוזרה. אך ב"נאסף תשרי" הצליח ליישב את הסתירות הרבות ביצירתו, זכה בשבחי המבקרים ונדמה שקיבל את כרטיס הכניסה לעולם הדיסקו והגרוב.

צביקה פיק עם דודו טופז, 1985, צילום: משה שי

פיק צמח במועדוני השוליים, אבל הגיע גם לצוותא ולבית החייל. הקהל הצעיר של סוף שנות ה-70 נכח בהופעות שלו באופן אקטיבי, רקד והשתולל, ועם הרווחה הכלכלית והאווירה האופטימית של אותה התקופה החלו האירועים הגדולים בבמות הנוצצות, בהם אירוע "עיר הנוער" ופסטיבל "נואיבה" בסיני - בשניהם כיכב פיק בהופעות שגררו תגובות אדירות ומחבקות.

"פופ" היא לא מילה גסה

בתחילת שנות ה-80, עם האלבומים פורצי הדרך "רדיו חזק" של תיסלם, "24 שעות" של בנזין, "חתונה לבנה" של שלום חנוך ועוד, נחשב הדיסקו-פופ כנחות לעומת הרוקנרול "החשוב", אבל התרומה של פיק לפופ הישראלי נתפסת היום כאדירה בלי שום רגשי נחיתות לז'אנרים האחרים. הוא לא רק שינה את הפופ, את הצלילים ואת חוויית ההופעות, הוא גם יצר את השואו הצבעוני, מלווה ברקדניות, בבגדים נוצצים ובאיפור, מה שהציב סטנדרטים חדשים של סאונד, תאורה ונגינה, ועיצב את תגובות הקהל. בשנים הבאות הרלוונטיות הולכת ופוחתת, אבל ההשפעה שלו רק מכרסמת יותר בווייב המוזיקלי הישראלי.

הוא חזר לעצמו רק בשנות ה-90, עם בניית תדמית "המאסטרו" הראוותנית, ספק פרודיה ספק רצון בחיבוק, זאת בזכות הצמיחה האדירה בשנים האחרונות של הפופ הקליט הקצבי, המלווה בהופעה מהוקצעת ובקליפים מושקעים (סטטיק ובן-אל, נועה קירל, אנה זק ועוד). אסור לשכוח מי היה הראשון שעשה את זה, וסלל, ביודעין או שלא, את הדרך לכוכבי הפופ של ימינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...