סכנה: מדוע לא כדאי לנועה קירל לייצג את ישראל באירוויזיון

עוד הוכחה לכך שהקריירה הבינלאומית של נועה קירל מדשדשת ניתן להסיק מההכרזה כי נבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון.

לרוב אמנים מצליחים מעדיפים להתרחק מהשתתפות בקרקס המוגזם הזה, שתוצאותיו מוכרעות בעיקר לפי הצבעה פוליטית ופחות לפי יכולות או ביצוע. קירל נמצאת בכל מקום כרגע - סדרות, פרסומות, קמפיינים ופארק הירקון - ולכן, מלכתחילה הבחירה בה אולי מתבקשת אך גם נחשבת אמיצה. עם זאת, כל מדינה אירופית מחזיקה במאגר התרבותי שלה לפחות חיקוי מקומי אחד של אריאנה גרנדה, ולפיכך הערך המוסף שמביאה איתה קירל לא קיים ובוודאי לא יהיה מקורי.

מבלי להתייחס לתהייה האם היא מסוגלת להופיע ללא פלייבק, כי זה משהו שקירל תיאלץ לעשות על הבמה באירוויזיון, קיימת בעיקר תחושה שהבחירה בה על ידי ועדת מומחים שכינס תאגיד השידור כאן היא ניסיון יומרני לכוון גבוה ולהוריד אחריות מעצמם. זאת על רקע הכישלון המהדהד של העברת האחריות ל"אקס פקטור" (רשת 13), שבחרה השנה במיכאל בן-דוד, שנגס משמעותית ברייטינג של התחרות.

מבחינת קירל, שכנראה התקשתה לסרב להצעה לייצג את המדינה בתחרות בינלאומית ומול 200 מיליון צופים, לא ברור מדוע היא צריכה כרגע אירוויזיון על הראש. היא תגיע אליו עם ציפיות לאומיות מופרזות והבנה שמבחינתה יש לה רק מה להפסיד. פתאום היא תצטרך להוכיח. פתאום היא תהיה מוכרחה לספק תוצאות מיידיות, והישראלים לא יסתפקו בפחות ממקום ראשון. אי-העפלה לגמר עלולה להוות נוקאאוט מצלצל לתדמית שלה.