לאחר שנתיים: החלום שהגשים לעצמו אברהם טל

חלומות לפעמים מתגשמים, ואם תשאלו את אברהם טל (45), הם מתגשמים היום. הסינגל הראשון שיוצא לאוויר העולם הבוקר, "קח עוד נשימה", הוא הסנונית הראשונה מתוך אלבום קונספט חדש שנקרא "אחד", שבו כל המילים, הלחנים, הנגינה על כל הכלים, העיבודים, התכנותים, המיקסים והמאסטרינג - כולם עבודה של איש אחד - שלו.

"זו לגמרי הגשמת חלום", הוא מחייך, "לקחתי את האלבום הזה עד שלב המאסטרינג, ששמור לאנשים שלמדו הנדסת סאונד. זה לא אומר שמהיום אעשה את המאסטרינג שלי כל הזמן, אבל רציתי לדעת שאני יכול, ואז להמשיך לתת לכל אחד לעסוק במקצוע שלו. החלום היה בעצם להקליט אלבום מא' ועד ת' לבד. אף פעם לא עשיתי את זה. כשאתה יוצר לבד אתה נכנס לחיפוש. חוויתי הרבה דברים בשנים האחרונות ורציתי לראות איך זה יתבטא ביצירה".

בעצם ויתרת על דיאלוגים ועל סיעורי מוחות שמפרים אמנים בתהליכים של יצירה.

"נכון, אבל יש כל מיני סוגים של יצירה. יש יצירה מתוך דיאלוג ומראה שמישהו מציב מולך, אבל בעיניי זה אקט של אומץ לשבת לבד באולפן כי אין לך רפרנס. אני חושב שמטרת העל של האמן היא להוציא את מה שבפנים החוצה, לגלם בחומר את הרגשות".

ואיך עשית את זה מבחינה טכנית? צריך להתמקצע בעבודת סאונד שאתה לא מתורגל בה.

"אני יושב כבר 25 שנים באולפנים ליד אנשים שעושים מאסטרינג, אני יודע מה אני רוצה לשמוע - אבל איך לעשות את זה - את זה הייתי צריך ללמוד. האוזן זה הרוב בעבודה הזאת. במוזיקה אם אתה יודע מה אתה רוצה לשמוע, כל השאר זה טכני, אז כן - למדתי וחפרתי בזה. עבדתי שנתיים על האלבום הזה".

מה נשמע באלבום? משהו מהשנתיים האחרונות ומהמגיפה העולמית ששיבשה אותן ייכנס לשירים?

"החיים האישים שלי עקפו את זעזוע הקורונה", הוא צוחק, "האלבום הזה מתעסק הרבה בפנימיות שלי, הוא גם צולל למקומות פחות שמחים. נתתי ל'דארק' שבי דרור, יש מקומות קשים באלבום, גם בסאונד, יש דברים אלקטרוניים אפלים וגם בטקסטים. השיר שאני מוציא היום הוא הכי אופטימי באלבום".

עם האופטימיות הזאת הוא יגיע לקיסריה, ושם ישיק את האלבום החדש במופע חגיגי ב-30 ביוני, במה אליה הוא חוזר הקיץ במופע חדש, בהפקתו המוזיקלית, עם כל הלהיטים שלו.