"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האקדמיה ללשון חידשה: מונחים רפואיים בעברית

אמרו מעתה "דימותן רפואי" במקום "רנטגנאי" ו"מֶחְקַר חָלוּץ" במקום "פיילוט" • חברי הוועדה: "הצורך במונחים עבריים אחידים קיים זה שנים"

,עודכן
עובדי בית חולים // אילוסטרציה: גטי אימג'ס // דנים באִתּוּר מַגָּעִים? עובדי בית חולים, צילום: גטי אימג'ס

קבלו רשימת מונחים חדשים באפידמיולוגיה שאישרה האקדמיה ללשון העברית - ואם תהיתם, המונח העברי לאפידמיולוגיההוא "חקר הבריאות באוכלוסייה".

בין המונחים כלול דימותן רפואי (במקום רנטגנאי), מֶחְקַר חָלוּץ (במקום פיילוט) וניסוי דו־עָלום (double-blind trial). מסורבל? ימים יגידו.

מליאת האקדמיה ללשון העברית התקיימה במתכונת מקוונת, ואישרה רשימת מונחים שהכינה הוועדה למונחי בריאות הציבור. את חלקם אתם כבר מכירים - מַגֵּפָה עוֹלָמִית (פנדמיה), אִתּוּר מַגָּעִים, שִׁעוּר תַּחְלוּאָה ושִׁעוּר תְּמוּתָה. המונחים נועדו ליצור שפה משותפת ואחידה של כל העוסקים בתחום בריאות הציבור, מחקר והוראה.

חברי הוועדה מסרו: "לנו, אנשי המקצוע העושים שימוש בשפה בעבודתנו ובהוראת האפידמיולוגיה, הצורך במונחים עבריים אחידים קיים זה שנים. כיום, נוכח התפרצות המגפה העולמית ושיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים, אנו בטוחים כי גם הציבור כולו יפיק תועלת מחלק מהמונחים".

שלום, אתה דימותן רפואי // אילוסטרציה: גטי אימג'ס
שלום, אתה דימותן רפואי // אילוסטרציה: גטי אימג'ס

הנה כמה מהמונחים החדשים בעברית:

מְגַמָּה עִתִּית – שינוי הנצפה לאורך זמן.

מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי (מחקר רֶטְרוֹסְפֶּקְטִיבִי) – מחקר שמתחיל בתוצאה בריאותית מסוימת אצל משתתפים ובודק אחורנית חשיפה קודמת לגורם סיכון או הגנה אפשרי.

מֶחְקָר קְדִימָנִי (מחקר פְּרוֹסְפֶּקְטִיבִי) – מחקר שמתחיל מחשיפה לגורם סיכון או הגנה אפשרי ועוקב אחר המשתתפים עד להיארעות התוצאה.

גּוֹרֵם מְעַרְפֵּל, מְעַרְפֵּל (confounder, במקום המונח הרווח עַרְפְּלָן).

נִתּוּחַ-עָל (meta-analysis) – ניתוח סטטיסטי משוקלל של תוצאותיהם הסופיות של כמה מחקרים.

מַחְוַן בְּרִיאוּת (health indicator) – מדד המשקף מכלול של מדדים אחרים והמצביע על תוצאות או על מגמות, כגון שיעור תמותת תינוקות.

רֶוַח סֶמֶךְ (confidence interval; במקום המונח הרווח: רֶוַח בַּר סֶמֶךְ).

אֶשְׁכּוֹל (בדגימה); צְבִיר (בתחלואה) במקום המונח באנגלית cluster.

תִּקְנוּן בְּשִׁקְלוּל – standardization.

את הקמת הוועדה למונחי בריאות הציבור באקדמיה יזמה ד"ר מילכה דונחין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, והיא גם עומדת בראשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר