מיכל אנסקי: ״איבדתי עליו שליטה״

שופטת "מאסטר שף" מיכל אנסקי שיתפה את עוקביה בווידוי אישי על הרגל שמלווה אותה במשך שנים: הנטייה להעביר משימות לאחרים, בעיקר כשמדובר בדברים שהיא פחות אוהבת לעשות. אלא שלדבריה, גם כשהעבירה את האחריות הלאה, לא תמיד הצליחה להשתחרר מהעיסוק במשימות, עד שהחליטה לקחת את העניינים לידיים.

"יש לי נטייה להאצלת יתר של סמכויות", פתחה אנסקי את הפוסט. "במשך שנים, במקומות שמתישים אותי ואין לי בהם כיף, שמתי כ״א. אבל היו דברים שגם אחרי שהעברתי הלאה, המשיכו להעסיק אותי בלילה והאמת שאף פעם לא הייתי מרוצה מהתוצאה אז נוצרה לי איכשהו עבודה על עבודה".

אחת הדוגמאות הבולטות לכך, לדבריה, היא המחסן בביתה, שהפך עם הזמן למקום עמוס בחפצים אישיים ובציוד של בני המשפחה.

"איבדתי עליו שליטה"

"נעליים בערימות, תמונות, אלבומים והדברים הכי אינטימיים שלי בארגזים אחד על השני", תיארה אנסקי את מצב המחסן. "בדרך הוא הפך גם למחסן הציוד של אייל, והבנות מצאו בו תחפושות והתחילו להתחבא שם".

אנסקי הודתה שהבלגן הלך והצטבר, עד שכבר התקשתה להתמודד איתו: "איבדתי עליו שליטה. וכל הזמן דחיתי את הרגע שבו אכנס אליו".

מי שבסופו של דבר גרמה לה להתמודד עם המשימה הייתה דווקא גאלת שבוע האופנה. "ואז נזכרתי שביום ראשון יש גאלה של שבוע האופנה, ושאני צריכה את נעלי העקב שלי. אלה שלא נעלתי כבר שנתיים", סיפרה.

"את הנעליים עדיין לא מצאתי"

במקום להמשיך לחכות לאיש המקצוע שהיה אמור להגיע, אנסקי החליטה להיכנס למחסן ולסדר אותו בעצמה.

"אז הפסקתי לחכות להנדי מן שמתעכב בגלל הגשם (שלא בא עדיין) ונכנסתי למחסן", כתבה. "בשעה אחת פיניתי וסידרתי. את הנעליים עדיין לא מצאתי, אבל מצאתי אלטרנטיבה טובה. וגם משהו נוסף".

אותו "משהו נוסף" לא היה חפץ שאבד בין הארגזים, אלא תובנה אישית על היכולת שלה להתמודד בעצמה עם משימות שבעבר נהגה להעביר לאחרים.

"לפעמים צריך להיות החברה הזאת בשביל עצמך"

"לאחרונה, גם בזכות העבודה עם AI, אני מגלה שדברים שהייתי מעבירה הלאה כמעט אוטומטית פתאום נגישים לי", שיתפה. "ואני לומדת להבחין איפה אני צריכה עזרה, ואיפה אני צריכה לקום ולעשות בעצמי".

כדי להסביר את התחושה, אנסקי דימתה את המצב לשיחה עם חברה שמגיעה לבקר ומעודדת אותה לסדר את המחסן: "כמו חברה שבאה אלייך הביתה, את מספרת לה על המחסן והיא אומרת: ״יאללה מיכל, מסדרים.״ ״מה, עכשיו?״, ״כן. עכשיו. קומי.״"

את הפוסט חתמה במסר לעצמה ולעוקביה: "לפעמים צריך להיות החברה הזאת בשביל עצמך. לקום ולעשות משהו שהוא בעדך, בעד הדברים שאת רוצה להשיג. הבוקר, החברה הזאת הייתה אני."