הקומיקאי והיוצר גורי אלפי שיתף ברגעים אינטימיים מתוך הקשר שלו למסורת היהודית ולבית הוריו, במסגרת שיחה עם שרון אדם בתוכנית "שבת מכל הסיבות". אלפי תיאר כיצד מנהגים משפחתיים שהוטמעו בו מילדותו על ידי אביו, איש התרבות יוסי אלפי, ממשיכים ללוות אותו כעוגן משמעותי בחייו הבוגרים.
"אני ואבא שלי מוצאים את עצמנו מנהלים טקסים מסוימים", סיפר אלפי על השגרה המשותפת בימי חג ומועד. "למשל בכיפור, שנינו נלך ונעשה את הביקור של כל הקברים, כל המתים שלנו. וגם שם, ליד המצבה של סבתא, הוא יגיד 'אשת חיל' ונגיד ביחד". לצד העלייה לקבר, ציין גם קריאה משותפת בטקסטים כמו ספר קהלת במועדי השנה.
View this post on Instagram
טקסי החג ומנהגי העדה העיראקית
מעבר למועדי תשרי, התמקד אלפי בטקס ייחודי מליל הסדר של יוצאי עיראק, שאותו זיהה בעבר כמנהג כללי עד שהבין את ייחודו העדתי. במסגרת המנהג, קושרים לילדים מצה עטופה בבגד, והם יוצאים מחוץ לבית ודופקים על הדלת כחלק משחזור סמלי של יציאת מצרים.
"פותחים להם את הדלת ושואלים: 'מניין באתם?', והם אומרים 'ממצרים'. 'ולאן אתם הולכים?', 'לירושלים'. 'ומי צייד אתכם?', 'אבא שלנו'", תיאר אלפי את המעמד המשפחתי. "יש את כל הדברים האלה שהם פשוט משהו שהביאו מהיהדות המאוד ספציפית הזאת של עיראק, ואנחנו ממשיכים את זה וזה נורא כיף".
"אמונה אמיתית שאנחנו ברי תיקון"
עבור אלפי, שימור המסורת אינו מתמצה רק בסממנים חיצוניים, אלא נובע מתפיסה עמוקה של זהות, המשכיות בין-דורית ותקווה חברתית. כשנשאל על המטען הרגשי של המנהגים הללו, הדגיש כי המקור לכך הוא "אהבה, ואמונה אמיתית שיהיה פה טוב, ואמונה אמיתית שאנחנו ברי תיקון למה שצריך לתקן".
החיבור למסורת התבטא אצל אלפי כבר בשנת 2003, כאשר עם הולדת בתו הבכורה אמה, קיבל החלטה עקרונית לחדול מעבודה בימי שבת. "עשיתי חשבון שאקח את הילדה לטיולים, שזה יום הזמן שלנו יחד", שיתף בעבר על הצעד שגרר תגובות מופתעות. לדבריו, הוא רואה בכך ניצול של ערך סוציאלי מובנה בתרבות היהודית.
ההחלטה גבתה מחיר מקצועי לא פשוט מול תעשיית הבידור. "היה לי מאוד קשה, עם כל מיני הפקות שאמרו 'ההפקה הזאת עובדת בשבת, אז מה זה?'. אז אני לא אעשה את זה", הבהיר אלפי. הוא הדגיש כי הבחירה אינה נובעת מהגדרה דתית אלא מהחלטה אישית ומודעת, שבמסגרתה הוא בוחר לעיתים גם לשמור שבת כהלכתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו