"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גורי אלפי על ההתקרבות לדת: "אמונה אמיתית"

היוצר שיתף במנהגים העיראקיים מבית אבא, בעלייה לקברים בכיפור ובמחיר המקצועי ששילם • "ההפקה עובדת בשבת? אז אני פשוט לא אעשה את זה"

0השמעה
גורי אלפי , אינסטגרם
גורי אלפי. צילום: אינסטגרם

הקומיקאי והיוצר גורי אלפי שיתף ברגעים אינטימיים מתוך הקשר שלו למסורת היהודית ולבית הוריו, במסגרת שיחה עם שרון אדם בתוכנית "שבת מכל הסיבות". אלפי תיאר כיצד מנהגים משפחתיים שהוטמעו בו מילדותו על ידי אביו, איש התרבות יוסי אלפי, ממשיכים ללוות אותו כעוגן משמעותי בחייו הבוגרים.

"אני ואבא שלי מוצאים את עצמנו מנהלים טקסים מסוימים", סיפר אלפי על השגרה המשותפת בימי חג ומועד. "למשל בכיפור, שנינו נלך ונעשה את הביקור של כל הקברים, כל המתים שלנו. וגם שם, ליד המצבה של סבתא, הוא יגיד 'אשת חיל' ונגיד ביחד". לצד העלייה לקבר, ציין גם קריאה משותפת בטקסטים כמו ספר קהלת במועדי השנה.

View this post on Instagram

A post shared by שבת מכל הסיבות (@shabbat.reasons)

טקסי החג ומנהגי העדה העיראקית

מעבר למועדי תשרי, התמקד אלפי בטקס ייחודי מליל הסדר של יוצאי עיראק, שאותו זיהה בעבר כמנהג כללי עד שהבין את ייחודו העדתי. במסגרת המנהג, קושרים לילדים מצה עטופה בבגד, והם יוצאים מחוץ לבית ודופקים על הדלת כחלק משחזור סמלי של יציאת מצרים.

"פותחים להם את הדלת ושואלים: 'מניין באתם?', והם אומרים 'ממצרים'. 'ולאן אתם הולכים?', 'לירושלים'. 'ומי צייד אתכם?', 'אבא שלנו'", תיאר אלפי את המעמד המשפחתי. "יש את כל הדברים האלה שהם פשוט משהו שהביאו מהיהדות המאוד ספציפית הזאת של עיראק, ואנחנו ממשיכים את זה וזה נורא כיף".

גורי אלפי, צילום: קוקו

"אמונה אמיתית שאנחנו ברי תיקון"

עבור אלפי, שימור המסורת אינו מתמצה רק בסממנים חיצוניים, אלא נובע מתפיסה עמוקה של זהות, המשכיות בין-דורית ותקווה חברתית. כשנשאל על המטען הרגשי של המנהגים הללו, הדגיש כי המקור לכך הוא "אהבה, ואמונה אמיתית שיהיה פה טוב, ואמונה אמיתית שאנחנו ברי תיקון למה שצריך לתקן".

החיבור למסורת התבטא אצל אלפי כבר בשנת 2003, כאשר עם הולדת בתו הבכורה אמה, קיבל החלטה עקרונית לחדול מעבודה בימי שבת. "עשיתי חשבון שאקח את הילדה לטיולים, שזה יום הזמן שלנו יחד", שיתף בעבר על הצעד שגרר תגובות מופתעות. לדבריו, הוא רואה בכך ניצול של ערך סוציאלי מובנה בתרבות היהודית.

ההחלטה גבתה מחיר מקצועי לא פשוט מול תעשיית הבידור. "היה לי מאוד קשה, עם כל מיני הפקות שאמרו 'ההפקה הזאת עובדת בשבת, אז מה זה?'. אז אני לא אעשה את זה", הבהיר אלפי. הוא הדגיש כי הבחירה אינה נובעת מהגדרה דתית אלא מהחלטה אישית ומודעת, שבמסגרתה הוא בוחר לעיתים גם לשמור שבת כהלכתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר