האופניים החדשים של אוריאל מולטו גטהון עדיין היו בהזמנה. הוא קנה אותם כדי לצאת לרכב בטבע, המקום שאליו חזר שוב ושוב כדי למצוא שקט. הוא כבר ביקש להתחיל שחייה טיפולית, התרגש לקראת הטיפול, ודיבר במשך שנים על החלום לצעוד בשביל ישראל. אלא שביום חמישי האחרון, רס"ל (במיל') גטהון, בן 24 מכרמיאל, שם קץ לחייו. כעת, אחיו שמואל ואחותו שרה מספרים על האדם שהיה, על החברים שאיבד במלחמה, על הפוסט־טראומה שהתפרצה ועל הניסיון המשפחתי להחזיק בו. "הוא ביקש לחיות", אומרת שרה בכאב. "הוא רצה לחיות".
מי שמקשיב לבני משפחתו מבין שהם מבקשים קודם כל לספר על החיים שלו: על הילד השקט שגדל לצד אחיו התאום פריאל, על הצעיר שכיבד כל אדם, על מי שעשה מעשים טובים בסתר ועל האהבה הגדולה לטבע ולמדינה. "היה ניכר שהאור שהוא מביא למשפחה הוא גדול", מספר שמואל. "הוא לא הרבה במילים, אבל הייתה לו עוצמה שקטה. מה שהניע אותו מאז שהיה ילד היה כבוד האדם. בחיים הוא לא זלזל באנשים, תמיד ראה את כולם כשווים. שמענו מכל כך הרבה חברים שהוא נגע בכל כך הרבה נפשות".
החיים שנעצרו ב-7 באוקטובר
הטבע היה המפלט של אוריאל. "זה מה שהרגיע אותו מאוד, נתן לו את המנוחה, את המקום לפרוק ואת השלווה כשהוא כועס", אומר שמואל. אלא שב-7 באוקטובר החיים נעצרו. אוריאל, שהיה לקראת סיום שירותו הסדיר בחופשת שחרור, הוקפץ לחמישה חודשים אינטנסיביים. במהלך התקופה איבד שני חברים קרובים, אברהם וליאור ז"ל.
"הוא אמר שהוא לא בכה עליהם מספיק", אומר שמואל. "היום אנחנו יודעים בדיעבד שבתקופה האחרונה התפרצה אצלו פוסט-טראומה". גם לאחר מכן אוריאל המשיך לשרת במילואים בלבנון ובסוריה. מבחינתו, מספר אחיו, "היה לו חשוב לתרום, לא משנה כמה".
כלפי חוץ, אוריאל המשיך כרגיל, עד שזומן לשלושה ימי עיבוד מרוכזים מטעם הצבא. לדברי המשפחה, שם החלו הזיכרונות להציף אותו. "הדברים הציפו לו את חוויות הלחימה כדי שיוכלו לעבד אותן, אבל מבחינתנו הפצע נפתח, ולא באמת המשיכו ללוות אותו כדי לראות איך הוא מגיב", טוען שמואל. אוריאל חזר הביתה מכונס בעצמו. "היו לו ניתוקים והיה לו קשה להזיז את הגוף. בשלב הזה הבנו שהפוסט־טראומה התפרצה. מאז ניסינו להפוך עולמות".
"קשה לי לאבד אנשים שקרובים אליי"
המשפחה התגייסה. אוריאל שוחח עם פסיכולוג, ואחיו ניסו לעטוף אותו ולקחת אותו לטבע שכל כך אהב. במקביל, ניסתה המשפחה להסדיר את ההכרה בו כנפגע פוסט-טראומה. נקבעה לו סדרה של 12 טיפולים, אך הוא הספיק להגיע רק לטיפול אחד. גם מפקדו, ליאם, ליווה אותו מקרוב. "ליאם ישן עם אוריאל, מחובקים כמו בשירות", מספרת שרה. "לאוריאל זה היה עולם ומלואו, מישהו שיצליח להבין אותו".
בימים האחרונים, אוריאל שפך את תחושותיו למחברת. באחד הטיולים ביקש מליאם לכתוב בטלפון שלו: "קשה לי מאוד לאבד אנשים שקרובים אליי ממש", כתב. עבור שרה, המילים הללו מעידות גם על כאב, אך גם על רצון להמשיך להילחם. "זה קרה משום מקום", היא מסכמת בדמעות.
מדובר צה"ל נמסר כי התקיימה בחינה ראשונית של נסיבות המקרה. "לאחר בחינה, נמצא כי נסיבות מותו עשויות להיות קשורות לשירותו הצבאי. צה"ל פנה למשפחה לצורך מתן מענה ייעודי כפי שסוכם במסקנות ועדת אלמוז".
קו הסיוע של עמותת נט"ל מעניק סיוע ותמיכה נפשית לנפגעי טראומה על רקע מלחמה וטרור, וזמין 24/7. חייגו: 3362* או פנו בצ'אט באתר עמותת נט"ל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו