הסופרת הדסה בן ארי שיתפה את עשרות אלפי עוקביה באינסטגרם במהמורות שהיא נתקלה בהן עם תרגום ספרה לאנגלית וכיצד רגע לפני יום הולדתה ה-38 היא נאלצה להשלים עם העובדה שחלום הילדות שלה כבר לא יתגשם.
"בעוד חודשיים אני בת 38 ולצערי עוד לא שחררתי את החלום להיות פיטר פן ולהגיע לארץ שלעולם לא גדלים בה", פתחה את הסטורי והסבירה כיצד במעבר בין ילדות לבגרות מצאה את עצמה מתמודדת עם המציאות הכואבת. "כל כאב וכל נפילה קילפו אותי בילדות, אבל שחררתי אותם מהר כדרכם של ילדים".
View this post on Instagram
בן ארי הוסיפה וסיפרה כי בחרה בפתיח הזה לפוסט כדי לשתף ברגעים לא פשוטים שחוותה השבוע שאילצו אותה לקבל החלטות קשות, כאלה שבמרכזן הספר המצליח שלה "מה אתה יודע על געגוע", אסופת סיפורי אהבה של נשות נופלים ממלחמות ישראל והתהליך הקשה שבתרגומו לאנגלית.
הערות שוברות לב
"הספר יורד לדפוס", שיתפה ברגע שהיה אמור להיות משמח עבורה, אך למרבה הצער גרם לה גם לתחושה של כאב כשנודע לה שהתרגום לאנגלית לא יכלול קטעים שמבחינתה היו הלב והנשמה בגרסתו העברית, אך פשוט לא יעברו טוב לקהל דובר האנגלית.
"קרה לי משהו בלתי נתפס - 'קשה מאוד להבין, הייתי מוחקת', כתבו לי על פסקאות שנגעו בעשרות אלפי קוראים ישראלים" סיפרה על הערות העריכה שקיבלה והסבירה כיצד אלו תפסו אותה לא מוכנה ובמגננה: "כתבתי בתגובה - 'אבל זה לב הספר. סיפור אחד אפילו לא נכנס לגרסה האנגלית. אני שבורת לב מזה", כתבה כשהיא משתפת בהסבר להחלטה הקשה שעיקרו פערי התרבות בין הציבור הישראלי והאמריקאי.
"היו לנו דיונים אינסופיים שדרכם ראיתי את הפער בין המציאות הישראלית המחוספסת שרואה חיים ותקווה דרך כאבים, נפילות והישרדות לבין התרבות האמריקנית שלא פגשה את התהומות שלנו. למרות שהיא לא באמת בנויה לפגוש את התחושה השורפת של החיים בישראל, היא כמהה לשמוע משהו שישיב את נפשה אל מול האנטישמיות שהם לא האמינו שתרדוף אותם גם ב-2026, בטח לא בניו יורק וחברותיה.
"כשאנחנו גדלים אנחנו מבקשים בפצעים שלנו את הקילוף כדי למצוא מתחתיו את הזהות שלנו ואת המשמעות העמוקה שאנחנו מחפשים בחיים. במסע שלי לארץ לעולם לא, זה מה שאני מבקשת למצוא. אם מישהו יכול לארוז את זה בעטיפת מתנה, תשלחו לי", כתבה וסיכמה את הפוסט בעדכון על סיבוב הרצאות שלה בארצות הברית שיתקיים בסוף פברואר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו