הדסה בן ארי, הסופרת, המרצה וגרושתו של חנן בן ארי, חושפת בפוסט פתוח ופיוטי שפרסמה באינסטגרם, היא פותחת חלון נדיר אל תוך נפש היצירה שלה, ומדברת על הבערה, השקט, והמחיר של לחיות בתוך תשוקה בוערת.
View this post on Instagram
"זה הקונספט"
את הפוסט פתחה בן ארי בהתבוננות לאחור על סדרה שיצרה רמה בורשטיין שי ב-2022, "ריקוד האש", ועל הדמויות שאפיינו אותה: "לצופה קהה החושים נחשבה לעוד פיס מהז'אנר החרדי. זאת סדרה נקיה, אסופה, אוי, כמות הטקסטיל במטרים שנשפכה על הסט. אבל מי שהקשיב לדמויות הבין שמדובר בחומר מסוכן", כתבה.
משם המשיכה לשאלה המרכזית שמטרידה את מנוחתה: "הבעיה בלב רעב היא שהוא לעולם לא יהיה שבע, זה הקונספט. הוא חייב להתאהב כל הזמן, להיות בתנועה. הוא חייב לחיות. ועכשיו מה עושים עם כל הדבר הזה, איך מכניסים אותו לתוך החיים הסאחים הפשוטים? ואין לי תשובות, אבל יש לי ניגון". בן ארי תיארה את הקונפליקט התמידי בין השאיפה לחיות ב"ריקוד אש" פנימי ותמידי, לבין המציאות היומיומית והשוחקת.
"לב ער מסכן אותי בהליכה אחרי התאווה שלי"
בהמשך הפוסט, התייחסה בן ארי גם למורכבות האמונה והתשוקה לחיים, כשהיא משלבת את ירושלים כרקע נפשי ופיזי לעולמה: "ירושלים היא לב והגאולה מגיעה שכנותנים לו לדבר. היא לא מלחמה, למרות הקנאות הדתית שהחריבה אותה אז ומאיימת להחריב אותה גם היום. לקנאות הדתית אין דבר עם אלוהים. והשאלה שאולי מעסיקה אותי בחיים היא איך אני שומרת על התשוקה לחיות חיים של משמעות כפי ששרטט אותם אלוהים, מבלי לוותר על הלב החי והפועם שלי"*.
היא הודתה כי "לב ער מסכן אותי בהליכה אחרי התאווה שלי, אבל לב כבוי משאיר אותי רחוקה מעצמי ומאלוהים", והוסיפה כי הדבר היחיד שיכול להציל אותה ברגעים של הצפה הוא המילים של הנביא ישעיהו: דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ.
החיים שאחרי: "להיזכר מי אני"
את תחושותיה סיכמה בן ארי בשיתוף אישי על שיחה שהייתה לה לאחרונה עם חברה קרובה. כשנשאלה "מה שלומך?", בחרה לענות בכנות מלאה ולא דרך קלישאות: "אמרתי לה, מה זה מה שלומך. פרצוף תשעה באב. מבט אבוד כזה ששואל מי אני, מה יש בלב, מה הרצון. אלה הימים אלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו