ניקול ראידמן פרסמה סרטון שבו היא רוקדת עם בנה בבגד ים, וספגה בעקבותיו גל תגובות שעסקו במבנה גופה. הערב היא פרסמה סטורי ארוך ונחרץ שבו השיבה לגולשים, ופתחה אותו בשתי מילים: "רגע. מספיק".
"זאת אלימות. נקודה"
"די עם ההערות על הגוף שלי", כתבה. "די עם 'תאכלי משהו', 'את נראית חולה', 'איזו אנורקסית'. זה לא לגיטימי".
ראידמן הצביעה על מה שהיא מתארת כסטנדרט כפול בשיח הישראלי: "משום מה, אם מישהו היה קורא לאישה 'פרה', כולם היו מזדעזעים. אבל כשקוראים לאישה 'אנורקסית' או מעירים על הרזון שלה, פתאום זה הופך ל'דאגה', ל'הומור' או ל'חופש ביטוי'. אז לא. זאת אלימות. נקודה".
היא הוסיפה שמבחינתה האישית הביקורת אינה פוגעת: "אני בת 40, אמא לשני ילדים, בריאה, חזקה וגאה בגוף שלי. אני אוכלת מצוין, נהנית מהחיים ולא חייבת לאף אחד הסברים על מבנה הגוף שלי שאיתו אני שלמה, ומאחלת לכל אישה בגילי להרגיש ולראות ככה".
ניקול ראידמן רוקדת עם בנה ריצ'ארד
"הפוסט הזה הוא לא בשבילי"
את עיקר הסטורי הקדישה ראידמן לא לעצמה, אלא למי שקוראת את התגובות מהצד. "הוא בשביל כל הילדות, הנערות והנשים שקוראות את התגובות האלה ומתחילות לפקפק בעצמן", כתבה. "בשביל בחורות שנלחמות עם דימוי הגוף שלהן, עם הפרעת אכילה, עם חוסר ביטחון או עם תחושה שהיא 'לא בסדר'. מילה אחת שלכם יכולה להישאר איתן צלקת לשנים".
בהמשך היא ניסחה את המסר המרכזי שלה: "תפסיקו לחשוב שלגוף של מישהו אחר יש מקום לדיון ציבורי. הוא לא. לא כל אדם רזה הוא חולה ולא כל אדם מלא הוא עצלן. הגוף של אדם הוא לא ההזמנה שלכם להעיר, לשפוט או לאבחן".
"יש דבר אחד שבאמת חולה כאן"
ראידמן חתמה בפנייה ישירה לגולשים. "יש דבר אחד שבאמת חולה כאן: התרבות שבה אנשים מרגישים שיש להם זכות להעיר על הגוף של אחרים, כאילו זו הדעה שלהם שצריכה לנהל את החיים של מישהו", כתבה.
"אם טוב לי בגוף שלי, אם אני בריאה ואם זה מבנה הגוף שלי, זה סוף הדיון. ואם זה מפריע לכם? אתם תמיד יכולים ללחוץ על 'הפסק לעקוב'. הרבה יותר פשוט מאשר להפיץ רעל במסווה של 'דאגה'".
