"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסיבה שהעיתונאי הישראלי שר על היטלר

איך שיר שמשתמש בהיטלר כבדיחה הגיע לשידור חדשות בערוץ מרכזי בישראל? האמת הרבה יותר תמימה ממה שאתם חושבים

,עודכן
0השמעה
היטלר מבולבל. צילום: נוצר ע"י Imagen 4

איך שיר ילדים חמוד מספר על דמותו של הצורר הנורא, אדולף היטלר? לאחרונה רץ ברשתות החברתיות השונות סרטון ישן (מספטמבר 2020), בו שומעים בטעות בשידור של כאן 11 כתב של חדשות 13 שבודק את הסאונד של המיקרופון שלו לקראת עלייה לשידור בדקלום של מעין פואמה: "אחת, שתיים, שלוש, ארבע, מגרמניה היטלר בא".

זה נשמע כמו משפט חסר טאקט להשתמש בו בעברית, בטח כששומעים אותו מחוץ להקשר. אבל מאחורי השורה הזאת מסתתר לא שיר נאצי, ואפילו לא גרמני, אלא שיר רחוב עברי ישן, שנולד כנראה בפי ילדים בארץ ישראל.

השיר היה מוכר כבר במחצית השנייה של שנות השלושים – עוד לפני השואה. באותה תקופה נמכרו בארץ תמונות קרטון מתקפלות של היטלר, שבהן פניו הפכו באחד הקיפולים לעכבר. ההקשר הזה מכניס היגיון בשורה הבאה בשיר: "חִפְּשֹוּ אותו ולא מָצאו, עכברים אותו אכלו".

בעוד שלא ברור מקור המילים, אפשר לנחש שמדובר בתקופה בה היטלר נחשב לסתם משוגע שהשתמש ברטוריקה אנטישמית כדי להיבחר (זה באמת מה שחשבו רוב עיתוני התקופה בעולם, כולל בארץ). אפילו לאחר השואה, רבים מהעולים לאחר מלחמת העולם השנייה מספרים על כך שלא הייתה רגישות או הבנה למה שעברו באירופה, והשיר הזה המשיך להישמע ברחובות. רק לאחר משפט אייכמן, בו הסיפורים נשמעו על במת בית המשפט וכל מכשיר רדיו בישראל והפכו את זיכרון השואה למשמעותי יותר, השימוש בשיר הזה דרך ונעלם.

לאחר שהסרטון הופץ ברשת היו מי שניסו לטעון שמדובר באמירה פוליטית – אבל נראה שלפחות במקרה הזה, כל קשר בין דעה פוליטית לבחירת המילים מקרי בהחלט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר