סערה סביב אמירה אחת היא לפעמים הזדמנות טובה לעצור רגע ולשאול שאלה בסיסית יותר: מה בעצם אומרת המילה הזאת, שפלט השבוע מרדכי דוד מול נאור נרקיס ובן זוגו, מאיפה היא הגיעה, ולמה היא עדיין מצליחה לעורר תגובה כל כך חזקה?
מפרת משה רבנו לכינוי גנאי להומואים וטרנסים
חיפושית עם נקודות שחורות
המילה "קוקסינל" נשמעת היום בעברית כמו כינוי גנאי, אבל המקור שלה רחוק מאוד מהמשמעות שקיבלה כאן. בצרפתית, Coccinelle פירושו פרת משה רבנו – אותה חיפושית אדומה עם נקודות שחורות שילדים אוהבים לזהות. לא בדיוק המקום שממנו היינו מצפים שתיוולד אחת המילים הטעונות ביותר בסלנג הישראלי.
תמיד אישה?
ז'אק שארְל דיפְרַנוּאַה נולד ב-23 באוגוסט 1931, בפריז. מאוד מוקדם בחייו היה ברור לו משהו שהחברה סביבו לא ידעה כיצד להכיל: "כילד בן ארבע ידעתי שאני שונה. הייתי בעצם ילדה, אבל אף אחד לא ראה את זה".
כילד הוא החל ללבוש פאות ושמלות, ובגיל ההתבגרות קיבל את הכינוי שהפך מאוחר יותר לשם במה, לאחר שהגיע למסיבת תחפושות בשמלה אדומה עם נקודות שחורות, שהזכירה את החיפושית.
משפחתו תמכה בו ועודדה אותו לבצע את השינוי הגדול: להפוך מבן לבת. ב-1952 הוא החל לקחת הורמונים, בתקופה שבה הרפואה המודרנית כמעט לא הכירה את הנושא, ובוודאי לא הציעה פתרונות שגרתיים, וב-1958 היה לאזרח הצרפתי הראשון שעבר ניתוח לשינוי מין במרוקו, אצל ד"ר ז'ורז' בורו.
"ד"ר בורו תיקן את הטעות שעשה הטבע, והפכתי לאישה אמיתית, מבפנים ומבחוץ," אמרה ז’קלין שארלוט, בשמה ההחדש, לאחר מכן. "אחרי הניתוח הרופא אמר פשוט: 'בונז'ור, מדמואזל' – וידעתי שהניתוח הצליח".
כדת ישו וצרפת
בעקבות דיפרנואה תיקנה צרפת את חוקיה כדי לאפשר שינוי פרטים בתעודות לידה לאחר ניתוח שינוי מין – ודיפרנואה שינתה את שמה החוקי. ב-1960 היא שוב חוללה שינוי אדיר, כאשר היתה האדם הטרנסג’נדר הראשון שנישואיו הוכרו בצרפת, ואף הטרנסג’נדר הראשון שהושא בכנסייה במינו החדש, לאחר שעברה הטבלה מחדש לנצרות בשמה הנשי.
לאחר שנישואיה הראשונים הסתיימו בגירושים, נישאה שוב לרקדן פרגוואי בשם מריו קוסטה ב-1963, ואחרי מותו ב-1977 נישאה בשלישית לפעיל טרנסג'נדרי בשם תיירי וילסון, כשהטקס שודר בטלוויזיה הצרפתית.
יחד עם בעלה האחרון, היא ייסדה את הארגון "Devenir Femme" (להיות אישה), שנועד לספק תמיכה רגשית ומעשית לאלה שמבקשים ניתוחי שינוי מגדר, ועזרה לייסד את המרכז לסיוע, מחקר ומידע על טרנסקסואליות וזהות מגדרית.
באוגוסט 2022 חגגה גוגל את יום הולדתה ה-91 של דיפרנואה, שמתה כמעט 16 שנים קודם, עם Doodle מיוחד: תרשים של דמותה בפרווה כחולה עם פאה בלונדינית וחיפושית על האצבע.
מפורצת גבולות לקללה עסיסית
בשנות ה-60 הגיעו סיפורה והופעותיה של קוקסינל גם לישראל, והשם החל לשמש בעברית ככינוי לנשים טרנסיות. אלא שכמו שקורה לא פעם בסלנג, מה שהתחיל כשם במה של אישה אמיתית הפך לכינוי כללי, ואז – למילת גנאי. בעברית הישראלית שימשה המילה "קוקסינל" במשך שנים כדי להעליב טרנסג'נדרים, גברים נשיים, הומוסקסואלים, או כל מי שנתפס כמי שאינו מתאים לדימוי הגברי המסורתי.
זו הנקודה החשובה: דוד אמנם טען מאוחר יותר שהשתמש במילה במשמעות של "פחדן" או "חלש", אך ההיסטוריה שלה לא נעלמת. בעברית של היום, היא נושאת מטען פוגעני ברור – בעיקר כלפי הקהילה הטרנסית והלהט"בית. לכן השימוש בה אינו ניטרלי.
מה לומדים מהסיפור הזה על שפה?
המקרה הזה מלמד משהו רחב יותר על מחזור החיים של מילים: חיפושית בצרפתית הפכה לכינוי חמוד, הכינוי הפך לשם במה של אדם מסוים – ואז, בדרך בין פריז לתל אביב, כמעט כל זה אבד. נשאר בעיקר השימוש הפוגעני, ואיתו שכבה עבה של בורות לגבי מי ומה שמאחורי המילה.
מילים שאנחנו זורקים ברגעים של זעם, תסכול או סתם לעג, עשויות להיות בעלות משמעויות שחורגות מעבר למה שאנחנו מתכוונים להביע באותו רגע. כדאי להכיר מעט יותר מקרוב את ההיסטוריה שלהן לפני שמשתמשים בהן באופן שגורם לתגובות קשות אפילו מאלו שניסינו לעורר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו