יש משהו כמעט סימבולי בעובדה שיו לורי, האיש שגילם במשך שנים את הרופא הכי מיזנתרופ והכי מבריק על המסך בסדרה זוכת הפרסים "האוס", נקלע השבוע לסיטואציה שדרשה ממנו להפגין קצת מקור הרוח של גרגורי האוס. אלא שבמציאות, בניגוד לתסריט הוליוודי מהודק, לורי גילה שהדיאגנוזה שלו לוקה בחסר: אי אפשר לרקוד על שתי חתונות כשברקע מתחוללת מלחמה פוליטית בוערת ובטח שאי אפשר לצפות שהרשתות החברתיות יפגינו אמפתיה כלפי ניואנסים.
הכל החל בתחילת השבוע במחווה אנושית פשוטה. לורי, שהשתתף בעונה השלישית של "טהרן", ביקש לספוד בטוויטר למפיקה הבינלאומית דנה עדן ז"ל. אלא שבעולם שבו טהרן היא לא רק דרמת ריגול זוכת אמי אלא סדרת תעמולה ציונית בעיני המון זועם, המחווה החברית האנושית הפכה למלכודת. גולשים פרו-פלשתינים הסתערו על הציוץ של השחקן הבריטי, האשימו אותו בתמיכה ברצח עם ודרשו הסברים על השתתפותו בפרויקט שמעז להציג את הזווית הישראלית.
לורי (66) שככל הנראה אינו מורגל בסערות רשת מסוג זה ולא מרבה לצייץ בחשבון ה-X שלו אחריו עוקבים 1.4 איש, החליט להגיב למנגחיו בבוטות תוך שהוא מוחה על התגובות שהביעו קורת רוח ממותה של עדן. אלא שבניסיונו להדוף את הביקורת, הוא בחר כאמור בניסוח שהצית אש מסוג אחר. "שום דבר שאמרתי או עשיתי אי פעם לא יכול לגרום לאדם שפוי להאמין שאני ציוני", צייץ לורי, והוסיף שמי שייצא נגד עדן ייחסם ומי שלא מסכים איתו יכול ללכת להזדיין.
הניסיון המגושם הזה להתנער מהתווית הציונית יצר אפקט בומרנג זועם הפעם מצד גולשים יהודים ומשפיענים. "יא נמושה פתטית שכמוך", הטיח בו התסריטאי מועמד האוסקר והשחקן הבריטי לי קרן שעשה עלייה אחרי אירועי השבעה באוקטובר. "עושה פוזות של בחור קשוח אבל בעצם מתחנף לבריונים כדי שיעזבו אותך בשקט, על ידי זה שאתה זורק את היהודים מתחת לגלגלים ומחרבן על התנועה להגדרה עצמית יהודית, הציונות".
"כל מה שציוני הוא, זה מישהו שמאמין בהגדרה עצמית יהודית במולדת אבותיהם, ישראל. זה הכל. אותה חברה שלך שמתה? גם היא האמינה בזה", כתב לו הרוקר אוהד ישראל דיוויד דריימן.
הביקורת על הצביעות לא איחרה לבוא. "נראה שליו לורי לא היה אכפת מהכסף הציוני ומתשומת הלב שקיבל על עבודתו בטהרן", כתבה העיתונאית ומשפיענית הרשת דליה קורץ, "אבל בבקשה. שום אדם שפוי לא צריך לזהות אותו כציוני. תמיד ראיתי ביו שחקן נהדר. תארו לעצמכם, הוא שיחק אותה שפוי כל השנים הללו. עד עכשיו".
"וואו. למה הצורך להתרחק בצורה כל כך נחרצת מהרעיון שליהודים יש זכות להגדרה עצמית במולדתם ההיסטורית? ממה בדיוק אתה כל כך מתבייש?"", הוסיף העיתונאי אלעד שמחיוף.
התחושה הכללית בקרב מעריציו היהודים של לורי הייתה של בגידה. "עם חברים כאלה מי צריך אויבים", כתבה הסוציולוגית פרופסור נועה לביא. אוי לא, לא גם אתה יו", צייצה העיתונאית אנג'לה אפשטיין. "חשבתי שאתה אחד מהחבר'ה ההגונים. אתה מבין, עד 80% מיהודי בריטניה מזדהים כציונים ותומכים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. אז אני בטוחה שזה לא בכוונה, אבל הרגע נתת סיוע לאלו ששונאים אותנו. מדוכאת ומאוכזבת". "נטולי תסריט בידיהם, שחקנים רבים מתגלים כבורים ועם הארץ", הוסיפה העיתונאית איב בארלו שתהתה אם לורי זוכר שלקח חלק בסדרה על המוסד.
לבסוף, בין העלבון האישי לבוז הציבורי היו גם כאלו שהציעו לו נתיב מילוט ציני: "העצה שלי כאן היא אל תשתף פעולה, זו מלכודת", צייץ העיתונאי ומנחה הטלוויזיה הבריטי פירס מורגן. "כבר הלכת רחוק מדי. עזוב את השיחה הזו, מחק אותה, תעמיד פנים שהיא מעולם לא קרתה. שמור את האמונות שלך בנושאים שהוזכרו לעצמך. פשוט תחייך ותנפנף לשלום, כמו שהמלכה נהגה לעשות. אל תדבר על כל זה שוב לעולם".
אלא שלורי בחר להמשיך להסתבך. בניסיון נוסף לשמור על ניטרליות, הוא צייץ בתסכול: "אלוהים אדירים, למה אף אחד כבר לא מבין אנגלית? לא דיברתי או כתבתי מילה שתעיד על תמיכתי או התנגדותי לציונות. זו המשמעות של המילים האלה. לעזאזל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו