איך איראן הפילה את האינטרנט במדינה - והאם הדבר אפשרי גם בישראל?

השבתת האינטרנט באיראן נכנסה ליומה השביעי, ובימים האחרונים, בחסותה, התבצע טבח המונים כלפי מפגינים. ההערכות, בשל הקושי לאסוף מידע, נעות בין 4,000 ועד ליותר מ-12,000 מוחים שנרצחו בידי כוחות הביטחון האיראנים.

האיראנים הפילו, על פי החשד, בבת אחת את האינטרנט ואת הקליטה הסלולרית לכלל האזרחים -מלבד בכירי הממשל וההנהגה. על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, הם יצאו "במסע ציד" במטרה לאתר כל רכיב שיאפשר חיבור ללווייני סטארלינק של אילון מאסק, שהודיע אמש כי החיבור לסטארלינק בשטח איראן הוא כעת בחינם, על פי פרסום בבלומברג.

רשת לאומית ו"רשימה לבנה"

כיצד האיראנים עשו זאת? איראן פועלת לשדרג את יכולתה לצנזר את האינטרנט מזה מספר שנים, בניסיון לבנות שירות פנימי דומה לזה של סין, המחבר משתמשים מקומיים תוך ניתוקם מהעולם החיצון. לפי אמיר ראשידי, איראני המומחה לזכויות דיגיטאליות ששוחח עם הגרדיאן הבריטי ועם DW הגרמני, עוד לפני גל המחאה האחרון, איראן פעלה במשך שנים לבצע בדיקות קפדניות ולהגביל את הרשתות החברתיות, כולל שיבוש ה-VPN (גלישה באינטרנט בדרך שמסתירה את המיקום). מועצת הסייבר העליונה במדינה מנסה להכפיף את כלל תנועת האינטרנט לרשת הלאומית שלה (National Information Network) ובכך להשיג עליה שליטה מלאה.

עידן רינג, סמנכ"ל חברה והקהילה באיגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL) מסביר בשיחה עם "היום" כי "לא מדובר בחסימה או הפלה של הרשת - זו שליטה וניהול ריכוזי שלה. האיראנים מוכיחים שהם מסוגלים לשלוט באופן מוחלט על זרימת המידע בתוך הרשת האיראנית - וממנה לעולם. הם יכולים להגדיר שרק כתובות מסוימות ששייכות למשטר ימשיכו לתקשר כרגיל עם העולם וכל כתובת אחרת - תחסם".

"הם עושים זאת גם כדי לשבש את התיאום וההפעלה של המחאה בתוך המדינה וזרימת המידע והעדכונים למפגינים אבל בעיקר כדי להסתיר מהעולם את היקף המחאה ואת האופן בו הם מדכאים אותה", הוא מוסיף. לדבריו של רינג, אפילו המומחים הופתעו מהיקף החסימה: "ההנחה היתה שסטארלינק תיתן מענה גם במדינות בהן המשטר חוסם את הרשת או יש פגיעה בתשתיות. כמו שהיה באוקראינה".

למרות ההשבתה, המנהיגים האיראנים הבכירים ממשיכים לצייץ ברשתות החברתיות. לפי ראשידי, המשטר ככל הנראה פיתח ככל הנראה כלי מדוייק יותר, שאפשר ל"רשימה לבנה" מוגדרת ומאושרת מראש להשתמש באינטרנט, קרי רק עבור הגורמים הרצויים, כגון רשתות התקשורת תומכות המשטר.

ראשידי הוסיף כי הרשויות יכולות גם לאפשר גישה לקבוצות דמוגרפיות מסוימות באמצעות תהליך "הרשימה הלבנה". "משמעות הדבר היא שאתר אינטרנט אחד עשוי להיות זמין לגברים אך לא לנשים, לעובדי ממשלה אך לא לבעלי עסקים או לקשישים אך לא לצעירים", אמר.

המומחה הזהיר כי לדעתו ההשבתה תתארך וגם כאשר רשת האינטרנט תשוב, היא תוגבל יותר מהעבר. "עלינו לצפות למינימום של 10 ימי השבתה אם לא יותר. לא אתפלא אם האינטרנט יושבת למשך זמן ארוך יותר. בכל פעם שהם סוגרים את האינטרנט, בדרך כלל אנחנו לא חוזרים למצב שבו היה בזמנים רגילים. לא אתפלא אם חלק מהנזק יישאר שם לנצח", אמר, "בתרחיש שבו המחאות ידוכאו, ואנחנו נחזור לרפובליקה האסלאמית הרגילה, האינטרנט לא יהיה אותו הדבר".

ניתוק מוחלט? זה ההבדל בין מדינה דיקטטורית לדמוקרטית

האם התרחיש של השבתת אינטרנט מוחלטת ע"י המדינה בישראל הוא אפשרי? לפי יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, ובעבר ראש הרשות הממשלתית להגנת הפרטיות לשאלה הזו יש שני היבטים, טכנולוגי ומשפטי.

בהיבט הטכנולוגי הוא מסביר, תרחיש שכזה ניתן למימוש. לדבריו, ישראל היא "אי תקשורתי" המחוברת לעולם שבחוץ באמצעות שלושה סיבים אופטיים בלבד שמבצעים את תעבורת האינטרנט החוצה - השתלטות עליהם תנתק באופן מיידי את האזרחים מהעולם מהתקשורת הבינלאומית. לעומת זאת, בתוך המדינה, המנכ"ל מסביר כי יש מגוון של חיבורים, וחברות שונות שמעניקות תקשורת, כך שאין אפשרות לנתק "במכה אחת" את האינטרנט בתוך המדינה.

בהיבט המשפטי הוא מוסיף, כי רוב התקשורת מוחזקת על ידי גופים פרטיים - ולכן אם בתרחיש מסויים הם יקבלו דרישה מהממשלה להפסיק את הזרמת האינטרנט באופן הרמטי - הם יכולים להגיד לבית המשפט "קיבלתי צו לא חוקי", שכן הוא מדגיש "אין בישראל סמכות חוקית לעשות את זה". כן ניתן להגביל כלי תקשורת הפוגעים בישראל, כפי שנעשה בחוק אלג'זירה, שכרגע ניתן כצו שעה מתחדש.

לדבריו, כל עוד ישראל תישאר מדינה דמוקרטית, אין היתכנות לניתוק מוחלט. "האיראנים משתמשים בשיבושי ה-GPS כדי לפגוע בשירותי הסאטרלינק. אנחנו השתמשנו בשיבושי ה-GPS כדי למנוע פגיעת טילים. השאלה היא האם מדינה דמוקרטית שמגינה על אזרחיה משתמשת בכלי הזה, או מדינה דיקטטורית כמו איראן", אמר.