אודי כגן העלה לרשת מונולוג בן 20 דקות - ואי אפשר להפסיק לצפות בו

הקומיקאי מקדיש 20 דקות ממופעיו לרכבת הרים רגשית ופוסט טראומה, וכעת החליט להעלות את הקטע לרשת • מה שהתחיל כווידוי אישי הפך לטיפול קבוצתי עם אלפי ישראלים שנושאים גם הם על גבם קשיים נפשיים המתלווים לחיים בישראל

אודי כגן . צילום: כפיר זיו

קודם כל גילוי נאות, או הצהרה: אינני הלומת קרב או פוסט טראומטית (לפחות לא אובחנתי ככזאת, אבל היי, זאת ישראל, כולנו בטראומה או פוסט טראומה מתישהו).

מה שכן, כמו שאומרים: "כמה מחבריי הטובים ביותר" סוחבים את המשקולת הזאת יום-יום. ואז מגיע אמן, בסדר גודל של אודי כגן, שממלא אולמות של היכל התרבות, שנמצא ברשימה של האיי-ליסטרים, שמחליף דמויות ב"ארץ נהדרת" ומוביל קמפיינים. אודי כגן שעושה דברים מצחיקים ברשת ומאמין ביצירה שלו גם כשאחרים לא. זה ממש בסדר, ההמונים יבינו את הכוח של ההומור שלו הרבה לפני שהמנהלים של ערוצי הטלוויזיה יבינו. והאודי כגן הזה, שהגיע למעמדו בדם, יזע וכנראה גם לא מעט דמעות, הוא גם הלום קרב.

אודי כגן, צילום: משה שי

לכגן יש מופע מצחיק עד כאב, שבו הוא מקדיש את 20 הדקות הראשונות למונולוג של רכבת הרים רגשית על הלם קרב ופוסט טראומה. הוא נותן תיאור, שם וולידציה לתופעה שכל כך הרבה סובלים ממנה בישראל.

למה דורות שלמים נוסעים לטיולים אחרי הצבא במזרח ובדרום אמריקה? מה כולם מנסים לשכוח ולהדחיק כל הזמן? הפציעה השקופה הזאת נמצאת בינינו כשאנחנו עומדים בפקק, בתור בסופר ובעצם בכל מקום. שבעה באוקטובר הכניס למעגל הסובלים ממנה עוד אלפים רבים, בהם הקרבנות ביישובי העוטף, המשפחות שלהם, החיילים שנלחמים בעזה ובשאר החזיתות, המילואימניקים, נשותיהם וטפם, המפונים מהצפון והדרום, כל מי שישב במקלטים, האזרחים בעורף שנפגעו מטיל איראני או חות'י, והרשימה עוד מתעדכנת.

כגן מסתלבט על הקהל שלו בעצמו - בתום אותן 20 דקות, "הכסף כבר נסלק" - הוא מדבר על מי שעלול להתאכזב שהגיע למופע מצחיק וקיבל מונולוג של כאב. אבל מה הוא ההומור הזה אם לא תרופה לכאבים? של כגן עצמו, אבל גם של האנשים בקהל.

הכנות שלו, בשילוב עם התמונות האותנטיות מהצבא והטיול שאחריו, הווידוי על התמכרות לסמים ואלכוהול בניסיון לשכוח, גורמים לכל מי שמאזין וצופה בו - להאמין לו. זה לא עוד קטע סטנד-אפ מוגזם שבא להצחיק, זה מה שנקרא "החיים עצמם".

עם הקטע הזה הוא מופיע כבר תקופה, אבל אתמול הוא בחר להעלות אותו לרשת. והרשת כדרכה הצמיחה לו כנפיים - שיתופים, פוסטים, המלצות צפייה, וקבוצות שבהן אנשים מעבירים את הקטע מאחד לשנייה כי אין במקום הזה מי שלא ימצאו את עצמם בתוך 20 הדקות האלה.

וכך, הפך עצמו כגן לפרזנטור של החלמה ושיקום מהלם קרב ופוסט טראומה. זה קמפיין שהוא לא יקבל עליו שקל, אבל אם הוא יצליח בעזרתו למשוך עוד מישהו החוצה מהתהום הזאת - זה משהו שאי אפשר בכלל לשים עליו מחיר.

אם עדיין לא צפיתם, פנו לעצמכם 20 דקות לצפייה ועוד כמה זמן התאוששות שתצטרכו - כי המונולוג של אודי כאן הוא צפיית חובה - בטח בישראל של 2025.

 
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר