"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אזהרת טריגר: צללנו לתוך "סקיניטוק" – הטרנד הכי מטריד בטיקטוק

טיפים לדיאטות קיצוניות, משפטי "מוטיבציה ברוטאלית" ואידאליזציה של גוף רזה מציפים את הרשת החברתית • התופעה, שהופיעה כבר לפני כעשור, עושה קאמבק – הפעם במסווה של "בריאות" ואסתטיקה • והסכנה ברורה: האלגוריתמים מזהים בדיוק את המשתמשות הפגיעות ביותר ומציפים להן את הפיד

,עודכן
0השמעה
טיפים לדיאטות קיצוניות ואידאליזציה של רזון, טרנד מסוכן (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

במשך כמה ימים צללתי לעומק טרנד ה"סקיניטוק", שהופיע בפיד שלי ללא כל אזהרת טריגר. מדובר בסרטוני טיקטוק שמאדירים רזון קיצוני, מציעים טיפים לירידה במשקל ומקדמים מה שהן מכנות "מוטיבציה ברוטאלית" – הכול עטוף במסווה של "בריאות" או "אורח חיים אסתטי". אבל בין השורות מסתתר טרנד מטריד, שמחזיר לקדמת הבמה אידאלים מסוכנים שחשבנו שכבר נעלמו לפני כעשור.

הטרנד הכי מטריד בטיקטוק (אילוסטרציה),צילום: אי.אף.פי

אז קראו לזה בעבר "פרו-אנה". תכנים שתמכו באנורקסיה, שפרחו בעידן אחר, אפל יותר, שבו הרזון הקיצוני וה"הרואין שיק" שלטו במדיה ובאסתטיקה. תנועת הבודי פוזיטיב עוד לא תפסה תאוצה, ובפלטפורמות החברתיות, שהיו אז בתחילת דרכן, הופיעו פרופילים שמעודדים הפרעות אכילה – בגלוי וללא פילטרים.

הם הציעו דרכים להתגבר על התיאבון, טיפים לירידה דרסטית במשקל, משפטי מוטיבציה מעוותים והאדרה של גוף רזה עד כדי סיכון. עם השנים הפרופילים האלו החלו להיעלם, הייצוג במדיה הפך מגוון יותר, והעיסוק ברזון קיצוני דעך. אבל עכשיו, בחודשים האחרונים, נראה ש"סקיניטוק" מחזיר את כל זה — רק בעטיפה חדשה.

"מוטיבציה ברוטאלית",צילום: מתוך טיקטוק

מדובר באידאליזציה לרזון, עידוד לדיאטות קיצוניות, ספירת קלוריות כפייתית, "חוק שלושת הביסים" וטיפים להתגבר על רעב. כך הפך "סקיניטוק" לתת-תרבות חדשה-ישנה בטיקטוק.

צעירות רבות פותחות מצלמה ומשתפות כיצד הטרנד שינה את חייהן. "המשקל יורד, וירדתי שתי מידות במכנסיים", מספרת צעירה אמריקנית בסרטון שצבר כמעט מיליון צפיות. "נמאס לנו לשמוע שאומרים לנו 'פשוט תקבלי את הגוף שלך כמו שהוא' – ואז להרגיש לא בנוח עם הגוף שלנו. אתן חכמות שאתן נשארות ב'סקיניטוק'".

"סקיניטוק שינה את חיי",צילום: מתוך טיקטוק

אבל לא מדובר רק בטיפים לירידה במשקל. אחת התופעות המדאיגות ביותר שצצו אצלי בפיד מאז שנכנסתי לאלגוריתם של "סקיניטוק", היא אותם משפטי "מוטיבציה ברוטאלית", כמו: "תאכלי קטן, תהיי קטנה. תאכלי בגדול, תהיי גדולה", או "מה שאת אוכלת בפרטיות – ייראה בציבור". בסרטונים אחרים נטען כי "הדבר הכי טוב שאת יכולה ללבוש הוא להיות רזה – הכול ייראה עלייך טוב יותר אם את רזה".

הסכנה: הקהל הפגיע ביותר

הבעיה המרכזית היא האופן שבו פועל האלגוריתם של טיקטוק, שמזהה משתמשות צעירות שמתעניינות בתכנים כאלה – ומציף אותן בעשרות סרטונים דומים. מדובר בקהל הפגיע ביותר: נערות ומתבגרות בשלב רגיש במיוחד של התפתחותן, שעלולות לספוג נזק נפשי עמוק ולפתח הפרעות אכילה.

התופעה כבר מעוררת דאגה ציבורית. רק בשבוע שעבר, שרת הדיגיטל של צרפת, קלרה שאפאז, כינתה את הסרטונים "מבחילים ובלתי מתקבלים על הדעת" והבהירה: לרשתות החברתיות אין זכות להתחמק מאחריות.

האם גם טיקטוק עצמה התחילה להבין את חומרת הבעיה? ייתכן שכן. משפיענית בולטת ב"סקיניטוק" בשם מינה – שנשים רבות מצטטות את משפטיה ורואות בה מודל לחיקוי – סיפרה לאחרונה שהחשבון שלה הושבת שוב ושוב לאחר שטיקטוק שינתה את מדיניות התוכן באפליקציה, בטענה שהיא מפרסמת "תכנים שמעודדים ירידה במשקל".

ובכל זאת, הסרטונים המטרידים ממשיכים להתקיים, לצבור צפיות ולצוף שוב ושוב בפידים של צעירות. הם לא נעלמים בקרוב. אז מה כן אפשר לעשות?

בהתאם להמלצות מומחים, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם תכני "סקיניטוק" היא לחזק את החשיבה הביקורתית של בני נוער כלפי אידיאלי יופי ברשת, לעודד שיח פתוח ולא שיפוטי בבית ובמסגרות חינוכיות, ולהדריך כיצד לסמן תכנים מזיקים כלא רצויים. בנוסף, חשוב לעקוב אחר יוצרים שמקדמים גיוון גוף ובריאות נפשית, ולפנות לעזרה מקצועית כאשר מופיעים סימנים להפרעות אכילה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר