במשך כמה ימים צללתי לעומק טרנד ה"סקיניטוק", שהופיע בפיד שלי ללא כל אזהרת טריגר. מדובר בסרטוני טיקטוק שמאדירים רזון קיצוני, מציעים טיפים לירידה במשקל ומקדמים מה שהן מכנות "מוטיבציה ברוטאלית" – הכול עטוף במסווה של "בריאות" או "אורח חיים אסתטי". אבל בין השורות מסתתר טרנד מטריד, שמחזיר לקדמת הבמה אידאלים מסוכנים שחשבנו שכבר נעלמו לפני כעשור.
אז קראו לזה בעבר "פרו-אנה". תכנים שתמכו באנורקסיה, שפרחו בעידן אחר, אפל יותר, שבו הרזון הקיצוני וה"הרואין שיק" שלטו במדיה ובאסתטיקה. תנועת הבודי פוזיטיב עוד לא תפסה תאוצה, ובפלטפורמות החברתיות, שהיו אז בתחילת דרכן, הופיעו פרופילים שמעודדים הפרעות אכילה – בגלוי וללא פילטרים.
הם הציעו דרכים להתגבר על התיאבון, טיפים לירידה דרסטית במשקל, משפטי מוטיבציה מעוותים והאדרה של גוף רזה עד כדי סיכון. עם השנים הפרופילים האלו החלו להיעלם, הייצוג במדיה הפך מגוון יותר, והעיסוק ברזון קיצוני דעך. אבל עכשיו, בחודשים האחרונים, נראה ש"סקיניטוק" מחזיר את כל זה — רק בעטיפה חדשה.
מדובר באידאליזציה לרזון, עידוד לדיאטות קיצוניות, ספירת קלוריות כפייתית, "חוק שלושת הביסים" וטיפים להתגבר על רעב. כך הפך "סקיניטוק" לתת-תרבות חדשה-ישנה בטיקטוק.
צעירות רבות פותחות מצלמה ומשתפות כיצד הטרנד שינה את חייהן. "המשקל יורד, וירדתי שתי מידות במכנסיים", מספרת צעירה אמריקנית בסרטון שצבר כמעט מיליון צפיות. "נמאס לנו לשמוע שאומרים לנו 'פשוט תקבלי את הגוף שלך כמו שהוא' – ואז להרגיש לא בנוח עם הגוף שלנו. אתן חכמות שאתן נשארות ב'סקיניטוק'".
אבל לא מדובר רק בטיפים לירידה במשקל. אחת התופעות המדאיגות ביותר שצצו אצלי בפיד מאז שנכנסתי לאלגוריתם של "סקיניטוק", היא אותם משפטי "מוטיבציה ברוטאלית", כמו: "תאכלי קטן, תהיי קטנה. תאכלי בגדול, תהיי גדולה", או "מה שאת אוכלת בפרטיות – ייראה בציבור". בסרטונים אחרים נטען כי "הדבר הכי טוב שאת יכולה ללבוש הוא להיות רזה – הכול ייראה עלייך טוב יותר אם את רזה".
הסכנה: הקהל הפגיע ביותר
הבעיה המרכזית היא האופן שבו פועל האלגוריתם של טיקטוק, שמזהה משתמשות צעירות שמתעניינות בתכנים כאלה – ומציף אותן בעשרות סרטונים דומים. מדובר בקהל הפגיע ביותר: נערות ומתבגרות בשלב רגיש במיוחד של התפתחותן, שעלולות לספוג נזק נפשי עמוק ולפתח הפרעות אכילה.
התופעה כבר מעוררת דאגה ציבורית. רק בשבוע שעבר, שרת הדיגיטל של צרפת, קלרה שאפאז, כינתה את הסרטונים "מבחילים ובלתי מתקבלים על הדעת" והבהירה: לרשתות החברתיות אין זכות להתחמק מאחריות.
האם גם טיקטוק עצמה התחילה להבין את חומרת הבעיה? ייתכן שכן. משפיענית בולטת ב"סקיניטוק" בשם מינה – שנשים רבות מצטטות את משפטיה ורואות בה מודל לחיקוי – סיפרה לאחרונה שהחשבון שלה הושבת שוב ושוב לאחר שטיקטוק שינתה את מדיניות התוכן באפליקציה, בטענה שהיא מפרסמת "תכנים שמעודדים ירידה במשקל".
ובכל זאת, הסרטונים המטרידים ממשיכים להתקיים, לצבור צפיות ולצוף שוב ושוב בפידים של צעירות. הם לא נעלמים בקרוב. אז מה כן אפשר לעשות?
בהתאם להמלצות מומחים, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם תכני "סקיניטוק" היא לחזק את החשיבה הביקורתית של בני נוער כלפי אידיאלי יופי ברשת, לעודד שיח פתוח ולא שיפוטי בבית ובמסגרות חינוכיות, ולהדריך כיצד לסמן תכנים מזיקים כלא רצויים. בנוסף, חשוב לעקוב אחר יוצרים שמקדמים גיוון גוף ובריאות נפשית, ולפנות לעזרה מקצועית כאשר מופיעים סימנים להפרעות אכילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו