מחרתיים (שישי) יעלה בבתי הקולנוע אחד הסרטים המדוברים ביותר של עונת הטקסים הנוכחית בהוליווד, "הנהגת של מר יוסוקה". הסרט היפני מועמד לארבעה פרסי אוסקר, כולל בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.
מדובר בעיבוד לסיפור קצר מאת הסופר המוערך הרוקי מורקמי. במרכז העלילה שחקן ובמאי תיאטרון בשם יוסוקה קפוקו (הידטושי נישיג'ימה), שלאחר טרגדיה בחייו האישיים נענה להצעה לביים עיבוד רב לשוני למחזה של צ'כוב, "הדוד וניה", בתיאטרון מקומי בהירושימה. הנהלת התיאטרון מחייבת אותו להשתמש בשירותיה של נהגת פרטית, וכך נכנסת לחייו נערה צעירה בשם מיסאקי (טוקו מיורה), שמסיעה אותו ברכב הסאבטורבו האדום שלו. ההיכרות ביניהם חושפת כי שניהם מתמודדים עם אובדן ועם כאב ששינו את חייהם.
הסרט, שאורכו שלוש שעות, הוקרן בבכורה בקיץ בפסטיבל קאן, שם זכה בשלושה פרסים, כולל עבור התסריט הטוב ביותר. בהמשך הפך לאחד הסרטים הבולטים של השנה. בין היתר הוא נבחר לסרט השנה על ידי ועד מבקרי הקולנוע האמריקנים, וזכה בשלל פרסים כולל פרס הבפט"א (האוסקר הבריטי) ופרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר. בטקס האוסקר, שיתקיים ביום ראשון בלילה, הוא מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר ובמקביל הוא מועמד בקטגוריית הסרט הבינלאומי, בקטגוריית התסריט המעובד ובקטגוריית הבימוי. הבמאי הוא ריוסוקה המגוצ'י, והוא היפני השלישי אי פעם שמועמד בקטגוריית הבימוי באוסקר. קדמו לו הירושי טגישרה ב-1964 על הסרט "אישה בדיונות" ואקירה קורוסאווה ב-1985 על הסרט "ראן". המגוצ'י (43) ביים בעבר סרטים קצרים וסרטי תעודה. בשנים האחרונות קיבל תשומת לב בינלאומית עם סרטו "הפי האוור" מ-2015 שגרף את שבחי המבקרים. בעקבותיו הגיעו הסרטים "אסאקו 1 ו-2" שהתחרה בפסטיבל קאן ב-2018 ו"גלגל המזלות", שזכה בפרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין בשנה שעברה.
במהלך קידום "הנהגת של מר יוסוקה" אמר המגוצ'י כי "יש בסרט התייחסות לתקשורת בין בני אדם. הדמויות מתקיימות במרחב רב לשוני, כאשר כל אחת מדברת בשפת האם שלה ועל פניו לא מבינות אחת את השנייה. כשערוץ התקשורת שמבוסס על שפה נשבר - אתה נעשה הרבה יותר מודע ומשתמש בחושים שונים. אתה הרבה יותר מודע לתנועות הגוף של האחר, לטון שלו ולאופן שבו אנשים נעים. כך אתה מנסה להבין טוב יותר מה קורה לאדם השני. זה מה שניסיתי להראות בסרט".
לדברי המגוצ'י, המכונית היא מרכיב חשוב בעלילת הסרט. "השהייה במכונית, תוך נסיעה ממקום למקום, יוצרת מרחב פרטי מצומצם שמקדם אינטימיות בין האנשים שנמצאים יחד במכונית", אמר. "שימוש דומה עשיתי גם בסצנות בחדר ההלבשה בתיאטרון, כי שם השחקנים מתלבשים ומתאפרים, ובעצם הופכים מלהיות אדם אמיתי לדמות, מהפרטי לציבורי. המקומות הללו שיש בהם מעבר ביניים מאפשרים לאדם לחשוף את עצמו ולבנות מערכת יחסים מיוחדת. כמעט כל הסצנות במכונית צולמו תוך כדי נסיעה אמיתית במרחב הפתוח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו