"באטמן", של מאט ריבס (טרילוגיית "כוכב הקופים"), הוא סרט ארוך, כבד, איטי וחשוך. הוא מתרחש כל כולו בלילות גשומים ובחדרים נטולי תאורה נורמלית. הוא נמשך 176 (!!!) דקות, והוא לא זז, הוא זוחל. במילים אחרות: האביר האפל מעולם לא היה אפל יותר, והצפייה במעלליו מעולם לא הייתה מלהיבה פחות.
ברוס וויין/באטמן, שמגולם הפעם בידי רוברט פטינסון ("דמדומים", "טנט"), הוא מיליארדר מתוסבך, מופנם ומיותם, שנמצא בדיכאון עמוק. עירו האהובה, גות'האם, טובעת בשחיתות ונראית בלתי ניתנת להצלה. כדי להפוך את העניינים לעוד יותר גרועים, כעת גם מסתובב ברחובות רוצח סדרתי מטורף בשם הרידלר (פול דאנו), שמחסל בשיטתיות פוליטיקאים בכירים, ושמותיר בזירות הרצח כתבי חידה מוצפנים המיועדים לבאטמן.
יחד עם קצין המשטרה ג'ים גורדון (ג'פרי רייט), באטמן מפצח את החידות ועושה כל מה שהוא יכול כדי למנוע מהפסיכופט לרצוח שוב. תוך כדי, הוא נתקל במאפיונר מכוער בשם הפינגווין (קולין פארל), משתף פעולה ומתמזמז עם סלינה קייל/אשת החתול (זואי קרביץ) ולומד פרטים מפתיעים על ההיסטוריה המשפחתית שלו מפיו של מלך העולם התחתון (ג'ון טורטורו).
האם באטמן יצליח לעצור את הרידלר לפני שזה יצליח להוציא לפועל את מזימת העל שלו? וחשוב יותר, האם תצליחו להישאר ערים עד לרגע שבו זה סוף-סוף יקרה?
אם "הג'וקר" של טוד פיליפס שאב את השראתו הישירה מ"נהג מונית" ומ"מלך הקומדיה" של מרטין סקורסזה, הרי שמקורות ההשראה של ריבס הם בבירור "שבעה חטאים" ו"זודיאק" של דיוויד פינצ'ר. הרעיון יפה, אבל אחרי שסצנות הפתיחה המוצלחות (והקצת מלחיצות) מתפוגגות, הסרט לא מוצא דרך להעביר הילוך ולצבור תאוצה, וריבס לא מצליח לייצר כמעט שום דבר נוסף מעבר לאווירה. לא מתח, לא עניין, ובטח ובטח שלא תחושת סכנה (על כיף, כאמור, אין מה לדבר).
"באטמן" מכיל כמה שוטים יפים ואפילו יש בו כמה רגעים אייקוניים, אבל כמעט שאין בו סצנות אקשן או סיקוונסים שיגרמו לכם להגיד "וואו", וזה פשוט לא מספיק כדי להחזיק (או להצדיק) סרט של שלוש שעות. ברצינות. אין שום סיבה בעולם שהסרט הזה יהיה כל כך ארוך, וקיצוץ של חצי שעה־ארבעים דקות היה עושה לו רק טוב.
בתוך כך, ההופעה של פטינסון דווקא מעניינת וחריגה בנוף שוברי הקופות, וגם קולין פארל מצליח להותיר רושם טוב (למרות שהוא מופיע על המסך לכמה דקות בלבד). זואי קרביץ, מצידה, משכנעת הרבה פחות (במיוחד בקטעים הפיזיים), וגם פול דאנו, שמגיש חיקוי חיוור ולא אפקטיבי של הית' לדג'ר ב"האביר האפל", כבר עשה תפקידים טובים יותר בחייו.
"באטמן" אולי אינו כישלון מוחלט, אבל הוא רחוק מלהיות הצלחה, ובסופו של דבר, הוא בעיקר גרם לי להתגעגע לכריסטופר נולאן (ולדיוויד פינצ'ר). בואו נחזיק אצבעות שהסרט הבא יהיה טוב יותר (וארוך פחות).
ציון: 6
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו