"המלחמה על הכוח": מעניין אבל יבשושי

אחרי שכבר גילם כמה וכמה גאונים אקסצנטריים - כמו אלן טיורינג, שרלוק הולמס, ג'וליאן אסאנג' ודוקטור סטריינג' - השחקן הבריטי בנדיקט קמברבאץ' מגלם ב"המלחמה על הכוח" את תומאס אלווה אדיסון, הממציא המדהים מניו ג'רזי שבין השאר הביא לנו את הנורה החשמלית, את הפטיפון ואת הקולנוע.

•"אני עצוב": אייל גולן עוקץ את אופירה

•שיתוף הפעולה הבא של סטטיק ובן-אל

•צפו: נטע ברזילי הפולנייה

במרכז הסרט, שאותו ביים אלפונסו גומז־רחון ("אני וארל וזאת שעומדת למות"), ניצב המאבק העיקש וחסר המעצורים שאותו ניהל אדיסון בתחילת המאה ה־19 עם ג'ורג' ווסטינגהאוס (מייקל שאנון), יזם פעלתן ורב תושייה שהתחרה בו על הזכות לספק את מערכת החשמל שתאיר את עריה של ארה"ב.

במקביל, ברקע הסתובב לו באותה עת ממציא גאון נוסף, ניקולה טסלה שמו (ניקולס הולט), שביקש גם הוא לתרום את חלקו למהפכה ההיסטורית, וגם הוא משחק תפקיד חשוב בדרמה שנפרשת על המסך.

הסיפור הנ"ל, שמתרחש בסוף המאה ה־19, בהחלט מעניין ומאיר עיניים, וגם אופן הטיפול בו משביע רצון בסך הכל. הצילום של צ'אנג־הון צ'אנג (הצלם הקבוע של המאסטר הדרום־קוריאני פארק צ'אן־ווק) מסוגנן ומרהיב, צוות השחקנים האיכותי (שכולל גם את טום הולנד, קתרין ווטרסטון ומתיו מקפיידן) עושה עבודה נאמנה, והעלילה מקפידה לנוע קדימה בשצף קצף (לפחות עד לשלב מסוים).

עם זאת, למרות יתרונות יחסיים אלה, ולמרות תצוגת המשחק המאופקת והלא אופיינית של שאנון (שהופך את ווסטינגהאוס לדמות הרבה יותר סימפטית ופרגמטית מזו של אדיסון) התוצאה תיאטרלית, רפטטיבית, לא סוחפת ולעיתים אפילו מעט יבשושית, ואין בכוחה להיות הרבה יותר משיעור היסטוריה קליל ומחכים.

מה שכן, כשקוראים מעט על מה שהתרחש מאחורי הקלעים בעת הפקת הסרט - שהיה הפרויקט האחרון שמפיק העל לשעבר הארווי וויינשטיין טיפל בו בטרם התפוצצה פרשת ההטרדות המיניות שלו - מתחילים להבין שהמוצר הסופי יכול היה להיות גרוע בהרבה (וכנראה שבמקור זה גם באמת היה המצב).

סרטו של גומז־רחון ערך את הבכורה שלו כבר לפני שנתיים במסגרת פסטיבל טורונטו, ואף שסומן בתחילת הדרך כסרט אוסקרים קלאסי שאמור לככב בעונת הפרסים, הוא נקטל בידי המבקרים והתאדה במהירות מהתודעה. מעט אחר כך החלו להישמע טענות שהגרסה שהוקרנה בטורונטו היתה בכלל גרסה שנכפתה על הבמאי בידי וויינשטיין, וכעת, רק לאחר התערבות של מרטין סקורסזה (ששימש מפיק בפועל של הפרויקט), מגיעה למסכים גרסה חדשה של הסרט שמתהדרת בסצנות חדשות, בפסקול חדש ובעריכה מחודשת (שהפכה אותו לקצבי ולדינמי יותר, ושקיצרה את אורכו של הסרט ביותר מעשר דקות).

כאמור, כל השינויים הנ"ל אכן מניבים סרט חביב, שממנו למדתי לא מעט דברים שלא ידעתי קודם, אך אם אתם רוצים לצפות בסרט טוב בהרבה שעוסק במאבק בין שני גאונים אובססיביים, שבו ניקולה טסלה מסתובב ברקע, ההמלצה שלי היא שפשוט תצפו שוב ב"היוקרה" של כריסטופר נולאן. בהחלט עדיף.

"המלחמה על הכוח", ארה"ב 2017

ציון: 6

•סוף סוף: קולדפליי בדרך לאלבום חדש

•לאון: "יהודיות עם פלשתינים? טיפשות"

•מיילי סיירוס: "בנות, אל תהיו לסביות"

•כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!