במאי "1917": "יצרנו עולם אבוד"

"1917", סרטו החדש של הבמאי הבריטי סם מנדס, שהוגדר על ידי מבקרי קולנוע כאחד מסרטי המלחמה הטובים בכל הזמנים ונחשב למועמד מוביל במירוץ לאוסקר - יעלה מחר (ה') בבתי הקולנוע.

הסרט מתרחש לאורך יממה בשיאה של מלחמת העולם הראשונה באחת החזיתות של הצבא הבריטי בצפון צרפת. גנרל היחידה ארינמור (קולין פירת') מטיל על שני טוראים להעביר מסר לגדוד מסתער אחר שלא ייצא לפעולה מתוכננת כנגד כוחות האויב הגרמני, משום שמחכה להם מארב. בצילום מרהיב המדמה וואן־שוט מתמשך הצופים עוקבים אחר התלאות של שני החיילים, סקופילד (ג'ורג' מק'קיי, "קפטן פנטסטיק") ובלייק (דין־צ'ארלס צ'פמן, "משחקי הכס") במסעם אל הגדוד האחר - שאחיו של בלייק משתייך אליו. בסרט משחקים גם בנדיקט קמברבאץ', מארק סטרונג ("משחק החיקוי", "קינגסמן") וריצ'רד מאדן ("משחקי הכס").

סרטו של מנדס מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב, בין היתר בקטגוריית סרט הדרמה הטוב ביותר. הוא מגיע 20 שנה בדיוק אחרי הפריצה הגדולה שלה זכה הבמאי הבריטי בן ה־54 עם "אמריקן ביוטי", סרט הבכורה שלו שזכה בחמישה פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ופרס הבימוי עבור מנדס.

לפני "אמריקן ביוטי" זכה מנדס להצלחה כבמאי תיאטרון. ביוני האחרון הוא זכה בפרס הטוני על בימוי ההצגה "The Ferryman" בברודוויי.

על המסך הגדול ביים בין היתר את "הדרך לפרדישן" עם טום הנקס ופול ניומן, את "חלון פנורמי" שאיחד את קייט וינסלט ולאונרדו דיקפריו (אחרי "טיטאניק") ואת שני סרטי ג'יימס בונד האחרונים, "סקייפול" ו"ספקטר", שזכו להצלחה רבה.

ב"1917" מנדס חובש לראשונה שלושה כובעים: במאי, תסריטאי ומפיק. במהלך קידום הסרט סיפר כי "זאת עלילה די פשוטה על שני גברים שיוצאים לחזית אחרת במערכה מול הגרמנים, במטרה להציל את חייהם של 1,600 חיילים. זהו מותחן קצוב בזמן. אני מצפה שמתוך המיקרו של מסע בן שעתיים, הצופה יקבל הבנה במאקרו באשר למדדי החורבן, מיליוני ההרוגים, התנאים המזוויעים והכמות האדירה של בזבוז שגרמה המלחמה. זהו מעין מבט מבעד לחור מנעול קטנטן אל מרחב עצום של אסון נוראי. למעשה היה עלינו ליצור עולם אבוד בתפאורה, כי כל אותם כפרים צרפתיים שבהם מתרחשת העלילה הוחרבו כליל במלחמת העולם הראשונה".

בנוגע לבחירה הקריאטיבית של צילום בוואן שוט מתמשך הסביר מנדס: "רציתי שהסרט יתפתל כמו נחש ושכל המידע שהצופה צריך ייפול כאילו במקרה אל מול עיניו, בהתאם למקום שאליו הופנתה המצלמה. הטכניקה הזאת מצעידה כל הזמן את העלילה קדימה. לא חוזרים לאחור, ממשיכים, בין אם בריצה, ברכב או דרך הנהר, תמיד מתקדמים".

לדברי מנדס, ההשראה לסרט הגיעה ממקום אישי. "מלחמת העולם הראשונה החלה לרתק אותי מגיל צעיר הודות לסיפורים של סבי כיצד נהג להעביר מסרים. הוא היה אדם נמוך ומהיר ולרוב זו היתה המשימה שהוטלה עליו. אני לא חושב שבשלב ההוא בחיי בכלל שמעתי על מלחמות. אנחנו במערב, לפחות באנגליה, שגדלנו בשנות ה־60' ואילך - נוהגים לקחת כמובן מאליו את העובדה שנולדנו לעידן של שלום ושאנחנו לא מכירים מלחמות בסדר גודל שכזה. לכן עבורי זה היה מפתיע לגלות שסבי המקסים ומלא החיים סוחב חוויות נוראיות כאלה מעברו".