טרגדיה שמטופלת באופן ילדותי. קירבי ולה באף ב"קרעים של אישה"

הסרט שאין צורך לצפות בו

"קרעים של אישה" שעלה בנטפליקס הוא סרט שנע בין המגוחך לבלתי נסבל, ושיה לה באף נותן בו תצוגת משחק איומה • לפחות ונסה קירבי (הנסיכה מרגרט ב"הכתר") מצליחה לשחק באופן סביר

"קרעים של אישה" (ארה"ב/קנדה/הונגריה 2020), נטפליקס

"קרעים של אישה", שעלה בנטפליקס, נפתח בסצינה ארוכה, מלחיצה ולא פשוטה לצפייה, המתעדת לידה ביתית שמסתיימת באסון. המצלמה מלווה את האישה היולדת, מרתה, במשך כמעט 30 דקות - מהרגע שמתחילים הצירים ועד לרגע שבו בן זוגה, שון, יוצא מהבית כדי לקדם את פני הפרמדיקים וכדי להתחנן בפניהם שיזדרזו.

בסך הכל, מדובר בסצינה מרשימה (גם אם גימיקית ומלאת דאווין) שמבוצעת במיומנות ובתנופה בידי ונסה קירבי (הנסיכה מרגרט בשתי העונות הראשונות של "הכתר"), שיה לה בף ("רובוטריקים") ומולי פארקר (שמגלמת את המיילדת). אך שום דבר שמגיע אחריה אינו מתקרב אליה - לא ברמת העניין ולא ברמת האינטנסיביות. ככל שנוקפות הדקות, הולך ומתברר כי סרטו דובר האנגלית הראשון של הבמאי ההונגרי המוערך קורנל מונדורוצ'ו ("האל הלבן") הוא בעצם לא הרבה יותר מאוסף של סצינות דרמטיות צפויות וחצי אפויות, שמתחקות אחר האופנים שבהם הטרגדיה הנ"ל משפיעה על חייהם של מרתה ושון.

אבל זה לא משכנע לרגע, והסיבה העיקרית לכך נעוצה בתסריט נטול הניואנסים וחסר התחכום, שעליו חתומה שותפתו הקבועה של מונדורוצ'ו, קאטה וובר. כל סצינה מכריזה על כוונותיה כבר בשניות הראשונות, הסימבוליזם מוגש לפה עם כפית (בדמות גשר שהולך ונבנה, תמונה שנשברת, כיור מלא בכלים וכו'), הדמויות שטוחות וחד־ממדיות לחלוטין, והדינמיקה ביניהן מזכירה לא פעם סדנת אלתור חובבנית. 

אלן בורסטין וקירבי בסרט
אלן בורסטין וקירבי בסרט
ונסה קירבי, שמתכנסת אל תוך עצמה לאחר סצינת הפתיחה המאתגרת והמתישה, עוד יוצאת מזה בשלום איכשהו (עד כדי כך שבפסטיבל ונציה היו מי שחשבו שראוי להעניק לה את פרס השחקנית על תפקיד זה). אבל שיה לה באף, שעובד שעות נוספות במאמץ להראות לנו שהוא יכול להיות איש צווארון כחול "אותנטי", פשוט נוראי. רגע אחד הוא צורח על חמתו ניצולת השואה (שאותה מגלמת אלן בורסטין), רגע אחד הוא מייבב כמו תינוק, רגע אחד הוא פוצח במונולוג תמוה שעוסק בלהקת ה"ווייט סטרייפס". מה המשותף לכל הרגעים האלה? אף אחד מהם אינו אפקטיבי מבחינה רגשית או דרמטית, וכולם גרמו לי לגלגל עיניים ולרצות להעביר ערוץ. 

בסופו של דבר, אני מוכרח להודות שלא ממש ברור לי מה וובר ומונדורוצ'ו ניסו לעשות כאן בדיוק. יש משהו ילדותי ולא רציני באופן שבו הם עוסקים בטרגדיה שפוקדת את דמויותיהם ובמשברים שבאים בעקבותיה. מלבד סצינת הפתיחה (שתיוותר הסצינה הזכורה היחידה מהסרט) התוצאה נעה בין מגוחכת לבלתי נסבלת לסתם משעממת. יש סרטים ששווה לסבול למענם. אבל "קרעים של אישה" הוא לא אחד מהם. ההמלצה שלי? תראו משהו אחר.

ציון: 4

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...